פעמים רבות, כאשר תסיסת הבירה אגרסיבית, נמליץ להחליף את הנשם הרגיל בנשם מסוג Blow-Off כמפורט במדריך. פעולה זו תעזור להתמודד עם כמות הגז הרבה וקצף השמרים העולה בצינור, אך פעמים רבות, בעת העברת הבירה לקירור לשם הצללה (Cold Crash), בעקבות התכווצות הנוזל בקירור, מתרחשת יניקה של הנוזל מהנשם (שעכשיו מכיל שאריות שמרים וכשות) בחזרה אל מיכל התסיסה. זהו מצב בעייתי היות ותיתכן חדירת זיהום בעקבות כך.
במדריך זה נדגים פתרון אפשרי לאותה בעיה:
מבנה
נשם ה-Blow-Off המשודרג בנוי למעשה משני מיכלים אשר ביניהם נע הנוזל. דבר זה מאפשר לכיווץ וליניקה להתרחש, אך בנפרד ממיכל התסיסה שלנו. בדוגמה זו השתמשנו בצנצנות זכוכית בעלות מכסה נירוסטה, בנפח של כ-300 מ"ל. ניתן להשתמש במיכלים אחרים (כגון מיכלי lock&lock. לצערי לא מצאתי בפרופורציה שחיפשתי) ובנפחים אחרים, כתלות בצרכי המערכת שלכם. מכסה כל צנצנת מנוקב בשני קדחים דרכם עוברים הצינורות.
הצנצנת הראשונה תמולא כמעט במלואה במים רתוחים / תמיסת נוזל חיטוי
תנועת הזורמים
בעת תסיסה:
במעבר פד"ח (וייתכן כי נוזל שמרים) מראש מיכל התסיסה (1) אל ראש צנצנת א'. פתח הצינור סמוך למכסה הצנצנת (2).
העלאת לחץ הפד"ח בראש צנצנת א' תגרום לדחיקת הנוזל במעלה צינור היניקה מתחתיתה (3) אל תחתית צנצנת ב' (4) (באופן זהה למזיגת בירה מחבית).
שחרור הגז העודף מהנשם.
בעת קירור
התכווצות הנוזל במיכל התסיסה תוביל לשאיבה של הפד"ח הממלא את צנצנת א'.
הלחץ השלילי בצנצנת א' יוביל לשאיבה של הנוזל מתחתית צנצנת ב' (4) אל תחתית צנצנת א' (3).
במצב זה הנוזל בצנצנת א' לא יוכל לעבור אל מיכל התסיסה כי פני השטח של הנוזל אינם מגיעים אל פתח הצינור (2). נקודה זו קריטית לעבודה תקינה של המנגנון.
בניה
לצורך בניית היחידה המודגמת מעלה נעשה שימוש בציוד הבא:
4 אטמי גומי לנשם קוטר קדח 1.5 ס"מ (5 ש"ח ליחידה)
2 צנצנות זכוכית בעלות מכסה נירוסטה (7 ש"ח ליחידה)
צינור העברה קוטר חיצוני 1.5 ס"מ (6 ש"ח למטר)
מקדחה ידנית / עומדת
מקדח 1.5 ס"מ המתאים לקידוח נירוסטה
אבן משחזת / שופין להחלקת הקדחים סה"כ עלות: 40 ש"ח
מקווה מאוד שמדריך זה יעזור לכם לשפר עוד קצת את החוויה של בישול בירה בבית.
מוזמנים להוסיף את שלכם בתגובות, וגם לדבר איתנו בדף הפייסבוק.
הרעיון של נשם בירה ללא יניקה של אוויר משך אותי, אז בעזרת חברים בניתי לי אחד כזה.
לפני שהשתמשתי בדקתי את היעילות של בלאו אוף “רגיל”. מדדתי כמה שאיבה יש לתוך צינור באורך של כמטר בזמן קולד קראש . כפי שניתן לראות בתמונות, השאיבה ממש מינורית ולכן אני לא רואה צורך להשתמש במבנה שבניתי.
אני מבין שיוחאי אומר שהוא כבר ראה שאיבה של צנצנת שלמה אבל זה לא מה שאני רואה במקרה שלי
מדדתי את כמות המים בצינור כולו וראיתי שהוא מכיל 55 מ"ל, כלומר בהערכה גסה השאיבה היא לא יותר מאשר 10 מ"ל
מעניין אם יש השפעה לסוג מיכל התסיסה (ליכולות הכיווץ והתרחבות של הפלסטיק) ו/או לשוטר הצינור. אני יודע שזה קרה לי עם ג’ריקן נו-צ’יל לצינור עם קוטר פנימי צד מאוד.
בכל מקרה - אשמח לראות תמונה של מה שכן בנית
בניתי היום אחד מתוך זיכרון, ולא היה לי כוח לבדוק פה בפורום. עשיתי משהו אחר:
יציאה ממיכל התסיסה לצנצנת ראשונה ריקה, עם צינורות קצרים לכניסה ויציאה. משם לצנצנת עם חומר חיטוי, כניסה בתחתית, יציאה קצרה לחלל.
הצנצנת האמצעית פשוט משמשת בתור מעבר כדי למנוע שאיבת נוזלים, אבל בפועל זה בלואו אוף רגיל.
בגדול ההבדל הוא שעל הצנצנת השניה אין נשם ביציאה?
הנשם נחמד כדי להיות עוד שלב שמבטיח בידוד מהחמצן שבאוויר, ושאם יש גז שחוזר למיכל התסיסה אז הוא בטח פד"ח, הוא לא באמת רכיב קריטי לתפקוד של המערכת כאמצעי למניעת יניקה.
אבאר את התמונה.
ממיכל התסיסה יוצא צינור שנכנס לצנצנת השמאלית. הוא לא נכנס לעומק, והצנצנת ריקה בפועל (מעט סטאר סאן ששמתי בשביל לחטא בניעור נשאר שם…). גם צינור היציאה לא נכנס לעומק. בעצם הצנצנת משמשת כמעבר.
משם נכנס לצנצנת הימנית, שמלאה בסטאר סאן, עד לתחתית. היציאה נמצאת בגובה.
אה, אוקיי. זה בעצם די כמו למלא את הצנצנת הראשונה ואז לתת לנוזל להידחף לשניה ע"י הגז.
בסוף, בשני המקרים, מגיעים לצנצנת ראשונה ללא נוזל ומלאה בפד"ח ולצנצנת שניה עם נוזל.
אני משער שחיבור הצינור לנשם היא כי הוא בקוטר רחב מדי להתאים למיכל התסיסה.
אחרי הנסיון ש @gilad.ayalon העלה לפה, תהיתי אם יש השפעה לסוג מיכל התסיסה: כאלו שיכולים להתרחב ולהתכווץ קצת, כמו ג’ריקנים של נו-צ’יל, לעומת מיכלים קשיחים לחלוטין.
לאחרונה עברתי לעבוד עם מיכל תסיסה קוני מנירוסטה = קשיח לגמרי.
עם מיכל כזה - אסור לעבור לקולדקראש כשהמיכל אטום, היות ומסתכנים בנזק לציוד בעקבות תת הלחץ.
בד"כ זה השלב שבו דואגים שהמיכל יהיה תחת לחץ חיובי (בין אם מהוספת גז חיצונית או תסיסה תחת לחץ) ואז מורידים לקולדקראש. זה מסייע באיזון הלחצים והתחלת המסת פד"ח בנוזל.
הפעם עשיתי ניסוי קטן כדי לבדוק את שאלת היניקה, והורדתי לקולדקראש כשאני עוד מחובר לנשם.
שימו לב איזו עליה משמעותית בצינור!
הבירה (בשלב זה 40 ליטר במיכל 65 ליטר, לאחר החרגה של 20 לטובת משחקים אחרים) קוררה מ-17°C ל-1°C.
