חשבתי שיכול להיות נחמד לעשות שרשור לכל בלנד, שיהיה אפשר לדון בו על חוויות שימוש וככה לרכז מידע מצטבר עליו.
אז קיבלתי מ- @roi.kris כמה דגימות של קוויק ועל מנת שאוכל לצרף אותן לנקודה שלי במאגר נקודות החלוקה - הייתי צריך להרבות את האוכלוסיה של חלק מהם.
החלטתי להתחיל עם סטארטר לאורורה (Aurora).
כבר ברמת הסטארטר התבדיד הזה הציג פעילות מעניינת: הבחנתי שלא נוצר יותר מדי קרוייזן, ואכן כשהפסקתי את הסחרור ונתתי לעסק לשבת קצת בשקט כדי לראות מה קורה - השמרים שקעו מהר והציגו פרופיל של תסיסה תחתית.
זה מעניין כי ע״פ היצרן (bootleg biology) התבדיד הוא של שמר אייל (Saccharomyces cerevisiae). עד כמה שאני יודע, אלא אם כן אני טועה נחרצות - תסיסה תחתית היא מאפיין של Saccharomyces uvarum / pastorianus ולא של cerevisiae.
מעניין אם זה אכן מאפיין את התסיסה של השמר או שהתצפית שלי לא מייצגת.
אציין שהדבר קרה בשתי מדרגות של הסטארטר.
@shibolet.brewery אתה כבר השתמשת בהם - יצא לך לראות משהו דומה?
תצפית מעניינת נוספת היתה שיקוע מאוד מהיר של השמרים, בהשוואה לקוויק ווס למשל, או לשמרי אייל קלאסיים אחרים. קצת דומה לשיקוע שראיתי בסטארטרים של שמרים אנגליים.
כמו ש- @tamirbunny תיאר את המופע פעם: כמו חצץ. נהיה משקע סמיך והדוק בתחתית והרחפה מחדש ע״י הבוחש לא העלתה אבקה אלא ממש גושים שלקח להם זמן להתפרק.
מבחינת הטעם של הסטארטר, עד כמה שהדבר לא באמת מייצג ובהחלט שונה מתסיסה של בירה, אבל עשוי לתת מושג כלשהו - היה פנולי אך באופן עדין יחסית (או עדין משמעותית, בהשוואה לתסיסה של שמרי חיטה יבשים, למשל, בטמפ׳ החדר בקיץ), ומעט חמצמץ.
על פניו הייתי חושב שהשמר יכול להתאים להתססה של בירות בסגנון חיטה בלגי או אולי גוסה.
החלק המוזר והמעניין השלישי היה ההתנהגות של השמר במבחנות: הוא צף. חשבתי שישקע בקירור אבל בנתיים לא נראה שאנחנו באותה דעה. הפכתי את אחת המבחנות - התהפכה בחזרה. ניערתי לערבוב - חזרה לאותו מצב 
