אהלן,
שמי שריה, נכון לרגע כתיבת שורות אלה עובד במפעל בשר ברמת הגולן. צירוף של נסיבות (יותר מדי נוצות וציפורניים שמצאתי בנקניקיות למיניהן במהלך החיים, בעיקר) הוביל אותי לקנות ספרים וללמוד להכין נקניקים/ות בבית. בעבודה, אחד מתחומי האחריות שלי הוא ייצור של מוצרים טחונים (המבורגר, קבב, נקניקיות בסגנון צ’וריסו, מרגז ועוד) אבל כל המוצרים האלה נמכרים קפואים ודורשים טיפול תרמי (בישול/צליה/טיגון), כך שאת כל הלמידה המעניינת אני עושה בבית.
השבוע, עקב תאונת עבודה קלה יש לי זמן בבית, מה שאומר שפרוייקטים שלא היה לי זמן אליהם קיבלו השבוע חיים.
בפוסט הזה אראה את תא התסיסה שהרכבתי. שימו לב שהוא מאוד ראשוני ורחוק מלהיות מושלם- אנחנו ניגע בכל הנקודות.
התא הנוכחי הורכב תוך שימוש במספר כללי אצבע. כידוע, כללי אצבע הם מאוד כלליים ונוטים לתת מענה לחלק המרכזי של הסקאלה, משמע התא המדובר יהיה פחות יעיל לנקניקים שדורשים טמפ’ מיוחדות או אחוזי לחות לא שגרתיים.
הכלל הראשון הוא שמרבית הנקניקים מותססים סביב 18 מע"צ. לצורך כך השתמשתי במקרר רכב שנמצא אצלי שנים ללא שימוש. קיבלנו אותו מחמי הטבעוני, וספק אם אי פעם יקרא שורות אלה… המקרר הנ"ל יכול להתחבר גם למתח של רכב וגם למתח ביתי, יכול גם לקרר וגם לחמם, אבל אף אחד מהם לא מאוד ביעילות, מכיוון ששיטת העבודה שלו היא דרך מודול פלטייה ולא מדחס. המשמעות היא שהוא יכול לרדת עד בערך 15 מע"צ מתחת לטמפ’ הסביבתית. לנקניקים זה מצויין, מאחר שאנחנו רוצים אותו סביב ה18 מע"צ. לצורך כך הרכבתי לו תרמוסטט stc1000 פשוט, מאלה שלא מתאימים לבירה אבל הנקניק פחות רגיש לתנודות של מעלה לפה או לשם.
כלל נוסף הוא שבהתססת נקניק צריכה להיות תזוזת אוויר שתנדף את הלחות המצטברת על הנקניק בשלב הייבוש. לשם כך השתמשתי במאוורר מחשב פשוט עם שנאי 12V ששכב אצלי במגירה. טכנית צריך לחבר את המאוורר לדימר לשם בקרת מהירות אבל כאמור, זה הדגם הראשוני שלי וייתכנו שיפורים בהמשך. את המאוורר הושבתי על תושבת שמרחיקה אותו מהדופן ומאפשרת יניקת אוויר תקינה.
חדי העין ישימו לב לרגש הpt100 שהושבתי בערך באמצע גובה התא, מקובע בתוך פקק סיליקון עם חור. המיקום נבחר ע"מ לספק ממוצע טמפ’ פנימית, בהתחשב בכך שיש סירקולציה בעזרת המאוורר. הפקק היה בחירה לשם נוחות.
נקודת תורפה אחת בפרויקט הזה היא בקרת לחות. כאן נכנס כלל אצבע נוסף שאומר שייבוש איטי ותקין של חלק גדול מהנקניקים נעשה בסביבה בה יש 95% לחות, ע"מ לא לייבש את הקליפה מהר מדי, לסגור אותה ולכלוא לחות בבשר. לטובת העניין הוזמנו שני מחוללי לחות מהדוד עלי וכולי ציפייה שיגיעו במהרה בימינו.
הצד השני של מחולל הלחות הוא סופח לחות. כאן אני מתלבט בין צלוחית מלח לבין בניה של סופח ממודול פלטייה ומאוורר מחשב. טכנית ניתן גם להזמין אחד כזה סביב ה200 ש"ח, אבל יש לי כבר את כל הרכיבים זרוקים אצלי ומשוועים שאבנה מהם משהו. כך נראית גרסה לקניה ועקרון הפעולה שלה:
טכנית גם יצירת הלחות וגם הספיחה החוזרת שלה אמורות להישלט ע"י היגרומטר, בדומה לגופי קירור וחימום שמאזנים אחד את השני. הבעיה היא שהיגרומטר רציני עולה לא מעט ובגלל שמראש אני צריך אחוזי לחות גבוהים מאוד, אנסה לשלוט ידנית על הסיפור הזה.
לפני ואחרי של התא:
יאללה, ספרו מה אתם חושבים/ הציעו הצעות/ שאלו שאלות ושנזכה כולנו לאכול נקניקים משובחים.
