אני מודה- אני אוהב אוכל. מאוד. נפשית, אני ממש שמן. אני גם אוהב לנסות דברים חדשים, ואם זה מותסס- מה טוב.
בקוריאה, אחד המאכלים הנפוצים ביותר הוא קימצ’י- ירקות כבושים במלח, רוטב דגים וצ’ילי. זה מאוד בגדול. הקימצ’י הסטנדרטי מוכן מכרוב סיני אבל הקוריאנים כובשים כמעט כל ירק. למרות שמלח בעצמו יעשה את העבודה, הסוד כאן הוא שימוש ברוטב דגים אסייתי. רוטב דגים, בדומה לרוטב סויה, משמש כמקור למלח במטבח האסייתי, ומיוצר מכבישה של דגי אנשובי במלח ושימוש בנוזל הניגר מהתהליך. עקב כך הרוטב מכיל ריכוז גבוה של בקטריה מועילה (לגוף ולכבישת הקימצ’י) ומתחיל תסיסה מיידית. ברשתות השיווק בארץ ניתן למצוא היום את כל המרכיבים, גם תחת כשרות. כמו כל המזונות המותססים, הקימצ’י נוצר ע"מ לשמר ירקות לתקופות שאין אותם בנמצא, וכמו שאר המותססים, הקימצ’י מועיל לגוף האדם מאחר שהוא פרוביוטי ומכיל אוכלוסיה של בקטריה מועילה. הכבישה מורידה את הPH (מעלה את החומציות) של הירק ובכך יוצרת סביבה עויינת לחיידקים מזיקים.
את המתכון שהכנתי לקחתי מהקישור הזה-
והופתעתי לראות שגם כרוב סיני וגם אגס אסייתי ניתן למצוא ברשתות השיווק המקומיות.לפחות באחת מהן, שבמקרה גם עושה משלוחים ליישוב המבודד שלי.
בקישור תוכלו למצוא את כל התהליך, מבלי שאכביר עליו מילים מעבר לנ"ל.
יש קימצ’י שנכבש במשך שנה ויותר- שלי היה מוכן לאכילה לאחר שתי יממות. מצ"ב תמונות וגרף של ירידת הPH בקימצ’י.
המאמר ממנו נלקח הגרף:
https://www.researchgate.net/figure/Changes-in-pH-of-kimchi-medium-mixture-as-a-function-of-fermentation-time-at-different_fig3_264076448
הכרוב בהשריה במי מלח:
הרכיבים למשרה: משמאל- מחית אגס אסייתי, תפוח ובצל, באמצע- משחה העשויה מרוטב דגים, צ’ילי שום וג’ינג’ר, מימין- בצל ירוק.
התוצר המוגמר:
טעים, מרענן, חריף (במקרה הספציפי הזה) ובריא!