אז פילטר פחם שמשמש רק למי בירה בפעמים שאני לא מרגיש צורך לפלטר דרך מערכת ה RO, האם עדיף להשאיר אותו מחובר ומלא מים או שאפשר לתלות אותו לייבוש?.
לייק 1
אני עונה תחת ההנחה שמדובר בפילטר הקווי הקטן (כמו שיש על מכשירי מים למיניהם).
בגדול הפילטרים האלו מכילים כדוריות פחם פעיל.
הפחם הפעיל מורכב למעשה מפני שטח ״מחוטטים״ מאוד - בהם שלל נקבוביות, וכך החומרים שאנחנו מסננים נספחים על פני הנקבוביות.
אם הפילטר מתייבש, יש יותר סיכוי שבהזרמת מים מחודשת חלק מהחומרים שנספחו על פני השטח ישתחררו למים, כמו גם מעט אבקה של פחם פעיל.
לכן הייתי מוותר על הליטר-שניים הראשונים לאחר חיבור מחדש.
הפחם עצמו, היות והפעולה שלו מבוססת על המבנה המכני של הנקבוביות, אמור להיות עדין בסדר לשימוש אחרי ייבוש.
לעניין זיהום בקטריאלית, כאמור - להיפטר מהמים שיוצאים בהתחלה. הכל גם עובר רתיחה אח״כ אז פחות מדאיג.
בפורומים של מגדלי דגים יש התייחסות לנושא כי יש להם צורך להוציא את הפילטר כשמוסיפים תרופות - שלא יסנן אותן. משתמשים מספרים שהם שומרים את הפילטר בשקית זיפלוק.
גם בהתייחסות למסנני מים של בריטה הדעה הרווחת היא שאם התייבש - פשוט להספיג מחדש ולהיפטר מהמים.
זה המעט שאני יודע, מקווה שזה עוזר (ושזה נכון)
הנקודה לגבי רתיחה נכונה, אלא אם כן אלה לא מים לבישול.
אני למשל ממלא לעתים חביות סודה ואז מריץ מים שעברו רק דרך הסנן הקווי הזה (ולא דרך כל מערכת ה־RO), וזה לא עובר רתיחה.
זה למעשה מתפקד בדיוק כמו בריטה.
פעם הייתי מנסה לרוקן את הנוזלים - תליה הפוך זה בעיקר להרגשה הטובה.
זה לא מתנקז ככה מנוזלים באמת, גם לא בנשיפה. צריך לעשות את זה בצורה יסודית עם לחץ.
בשורה התחתונה - אני כבר לא טורח לנסות לנקז את הפילטר כלל.
אני מריץ ליטר-שניים לאחר האפסון וזהו. So far, so good, כבר זמן רב עם אותו סנן.
את ההחלטה מתי במהלך הרצת המים להתחיל את האגירה אני לוקח בסיוע מד TDS.
זה נכון גם לגבי הפילטר הקווי בלבד וגם לגבי מערכת ה־RO.
הי,
יש לי פילטר פחמי קבוע עבור סינון המים לבירה בלבד. יוצא לי לבשל בין פעם לפעמים בחודש.
לפני כל בישול אני מריץ דרך המערכת מספר ליטרים למניעת “אבק” פחמי.
לדעתי, אין כל סיבה ליבש את הפילטר (גם במערכות גדולות, ובהשבתות יחסית ארוכות, לא מיבשים את הפילטר.
לייק 1