אחרי התלבטויות, התבחבשויות ואינספור ביקורות וסרטוני יו-טיוב החלטתי לקנות מערכת grainfather.
אני אפרט פה מעט (טוב אולי הרבה…) על השיקולים שהובילו אותי לבחירה זו, תהליך הקנייה, הבישול הראשון ומה שלמדתי ממנו.
למי שלא מכיר, grainfather היא מערכת all in one (בערך - עדיין צריך מיחם/סיר לספארג’) בסגנון BIAB. מהתרשמותי מערכות אלה צוברות פופולאריות רבה בעולם והטכנולוגיה שלהן כל הזמן הולכת ומשתפרת.
הערה חשובה: המערכת קיימת בגרסאות של 110V ו220V. בישראל אנחנו כמובן עובדים עם 220V. תוודאו שאתם קונים מערכת שמתאימה לתשתית החשמל הישראלית.
אציין שאני בשלן מתחיל (באמתחתי בסך הכל שלושה בישולי רכז) ולמרות שקראתי הרבה אין לי הרבה ניסיון “בשטח”. הבישול שאתאר פה הוא למעשה הפעם הראשונה שבישלתי all-grain והתעסקתי עם צ’ילר, כך שקחו זאת בחשבון.
תנאי הפתיחה
-
אני חייב לבשל ב"חתימה נמוכה" - אני גר בבאר שבע, אך מבשל בבית של ההורים שלי בחיפה (דבר שמגביל אותי גם בדברים בסיסיים כמו dry hopping – אבל עובדים עם מה שיש…). אין לי אפשרות להלאים את כל הבית של ההורים לטובת המבשלה, וגם אין לי אפשרות למערכות מבוססות גז וכדומה.
-
יכולת טכנית מתחת לאפס – הידע והיכולת הטכנית שלי למעשה לא קיימים. אם תתנו לי לקדוח חור בקיר, כל הקיר ייפול ויישאר רק החלק שאותו רציתי לקדוח. משמע, אין לי יכולת (בוודאי לא לאור המרחק הגיאוגרפי מהציוד) להרכיב, לבנות ולחבר מערכת בעצמי.
-
תקציב – הצלחתי לחסוך יפה לטובת הפרויקט והעמדתי תקציב של 5000 שקל.
למרות שנהנתי מבישול מרכז החלטתי לעשות את הקפיצה לall-grain מהר ופשוט לקפוץ למים. מערכות all in one חשמליות היו הפתרון האידאלי מבחינתי.
הבחירה במערכת
קראתי הרבה וראיתי טריליון סרטוני יו-טיוב שמשווים בין מערכות שונות (אין ספק שהגעתי למצב שאתה קורא יותר מדי וכבר מבולבל). בסופו של דבר צמצמתי את האפשרויות לשני מערכות: grainfather ו - reobobrew/brewzilla (שלהבנתי זו אותה מערכת עם שם שונה).
מבחינה פיזית שני המערכות דומות מאוד (ברמה שניתן להחליף חלקים ביניהן). לgrainfather יש מערכת שליטה (controller) מתוחכמת יותר שכוללת wi-fi. זה מאפשר להתחבר למחשב/טלפון עם אפליקציה ייעודית של grianfather (שמשמשת גם כתוכנה לניהול מתכונים) שמזינה אוטומטית את תהליך הבישול לתוך המערכת. זה נוח ובהחלט נחמד, אבל לא הכרחי לדעתי.
ממה שאני הצלחתי להבין (ובוודאי יש פה אנשים שיוסיפו ויחדדו תובנה זו) ההבדל המרכזי הוא במערכת החימום. המערכת של הrobobrew מבוססת על הדלקה וכיבוי של שני גופי חימום, בעוד שבgrainfather טוענים שלמכשיר מערכת מבוססת PID שנותנת יותר דינאמיות ושליטה על הטמפרטורה.
הבדל נוסף הוא בצ’ילר. הrobobrew מגיע עם צ’ילר טבול (immersion) שהביקורות עליו לא משהו. הgrainfather מגיע עם counterflow chiller שקיבל בסך הכל ביקורות טובות.
למרות שהrobobrew זול משמעותית (קרוב לחצי מחיר), החלטתי בסוף ללכת על הgrainfather. האם זו החלטה טובה? אין לי מושג… אני מניח שבסופו של אין הבדל משמעותי בין המערכות בתוצר הסופי.
תהליך הקנייה
כדי שיהיה לי נוח להשוות מחירים ובגלל הדמיון ברשת החשמל החלטתי לקנות מחנות בריטית.
בסופו של דבר רכשתי את המכשיר מהחנות home brew hopshop
https://www.home-brew-hopshop.co.uk/
הייתי בקשר בטלפון ובמייל עם פיטר שנתן לי שירות נהדר ועטף את המערכת לקראת המשלוח ככה שגם אם יעלה עליה בולדוזר היא לא תיפגע
כשאתם קונים מחו"ל תקפידו לבקש שיורידו לכם את המיסים (VAT) של המדינה ממנה אתם קונים. גם ככה תשלמו הרבה מס בארץ, אין סיבה לשלם פעמיים.
אני קניתי את המערכת במחיר של 545 פאונד ועוד 160 פאונד משלוח עם fedex (שהיה מעולה והגיע תוך פחות משבוע).
דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא עלות השחרור מהמכס בישראל. לי זה עלה 717 שקל.
אז העלות הכוללת הייתה כ3850 שקל.
הבישול
אז אחרי כל ההקדמה הזאת ואחרי שעשיתי היכרות עם המערכת וניקיון ראשוני הגעתי סוף סוף לmain event – אשכרה לבשל בירה במערכת!
לא התחכמתי ובישלתי strong bitter (באצ’ של 23 ליטר).
- מאש+ספארג’ – נפח המאש היה 19.3 ליטר בטמפרטורה של 68 (המערכת מאפשרת לעשות גם step mash מאוד בקלות, אבל כאמור לא התחכמתי בבישול הראשון). לקח למערכת כ45 דקות להגיע לטמפרטורה של 67 מעלות אבל אז (ככל הנראה מחשש לovershoot) הורידה את עוצמת החימום ונתקעה על 67 לעוד איזה 5 דקות, עד שהעלתי את עוצמת החימום ידנית (אז למערכת החימום המתוחכמת יש גם חסרונות…). למערכת יש טיימר לחימום המים מראש ופעם הבאה אני בהחלט ישתמש בטיימר!
משקל המאש היה 5.85 ק"ג (4 ק"ג מאריס אוטר, 0.9 קריסטל 60, 0.75 קריסטל 20, 0.2 ביסקיט). התוכנה של grainfather מחשבת את המאש לפי 80 אחוז נצילות (אל תשאלו אותי מה תהליך החישוב אני לא מספיק מבין בזה), ולפי התכנה הייתי אמור לקבל צפיפות התחלתית של 1.056. השקעתי מאוד במאש (הוספה איטית של הלתת תוך ערבוב) וגם בספארג’ (13.4 ליטר) איטי ומושקע. קיבלתי תירוש בצפיפות של 1.066. למרות הסטייה, זה מראה שלמערכת יש פוטנציאל נצילות גבוה וצריך עוד ללמוד אותה כדי להבין בדיוק את המאפיינים שלה ולעדכן את התוכנה בהתאם.
חוץ מזה המאש הלך די חלק, המשאבה נתנה עבודה יפה ויצא תירוש צלול. עם זאת, אציין שההברגה של החלק שמזרים את התירוש חזרה מהמשאבה אל הסיר עצמו (וזה אותה ההברגה שאליה מחברים את הצ’ילר בהמשך) לא הכי נוחה ולא מתברגת בקלות שהייתי מצפה ממערכת כזו.
היה פשוט להוציא את הסל הפנימי והמערכת התחילה לחמם את התירוש לרתיחה כבר בזמן הספארג’. אני מניח שעם עוד קצת ניסיון ופילטר נוסף בכלל אפשר לקבל תוצאות טובות מאוד. מזכיר שוב שמדובר בבישול all-grain ראשון שלי אז אין לי ממש אמת מידה להשוואה…
רתיחה
כאמור המערכת החלה לחמם את התירוש כבר בזמן הספארג’. בסך הכל לקח למערכת כשעה להגיע לרתיחה. הוספתי 45 גרם צ’אלנג’ר ב60 דקות, 30 גרם EKG ב10 דקות ו30 גרם EKG בווירלפול של 10 דקות. אני עשיתי ווירלפול ידני אבל אני יודע שgrainfather מוכרים גם מוט ייעודי לווירלפול.
קירור
חיבור הצ’ילר היה בסך הכל פשוט ונוח, וזה שהוא מגיע עם כל הצנרת המתאימה זה בונוס רציני. המערכת בנויה כך שהצ’ילר יושב על המכסה של המערכת. זה רעיון נחמד אבל חוסם את הגישה לתירוש (נגיד כדי למדוד טמפרטורה). אין ספק שפעם הבאה אני שם את הצ’ילר על השיש/שולחן ומשאיר לי גישה לתירוש בזמן הקירור.
בשלב הזה התגלה עקב האכילס המרכזי של המערכת (לפחות מבחינתי) - הפילטר. המערכת מגיעה עם פילטר עם שטח פנים קטן וללא false bottom. ביקורות רבות על המערכת ציינו את הנושא הזה והציעו לקנות false bottom של מערכת robobrew כתוספת, אבל אני בשאננותי (ויש שיגידו טיפשותי) לא קניתי חלק כזה מראש. כשהפעלתי את המשאבה כדי להתחיל את הקירור לא זרם תירוש. זה היה בהחלט מלחיץ. פירקתי את השסתום (אותו שסתום שקשה להבריג אותו) וגילתי שתקועה בו חתיכה שמנמנה של כשות (מזל גדול שזה נתקע בשסתום ולא בחלק בצינור שאליו אין לי גישה).
הדבר הראשון שעשיתי אחרי שסיימתי את הבישול היה להזמין false bottom של robobrew.
אחרי שפתרתי את הבעיה הזאת הקירור הלך בסך הכל בסדר, אבל הצלחתי להגיע לטמפרטורת תירוש סופית של 25 מעלות. אני מניח שזה אלמנט שאשפר עם הזמן והניסיון בשימוש במערכת עצמה ובצ’ילר ספציפית.
ניקיון
בגדול ניקיון המערכת הוא די פשוט. את הסל הפנימי שוטפים בקלות בכיור. את המערכת עצמה ממלאים ב10-7 ליטר מים עם חומר ניקוי מריצים דרך המערכת (כולל הצ’ילר) וחוזרים על הפעולה במים קרים. יש לgrainfather חומר ניקוי ייעודי (עוד משהו שהתחרטתי שלא קניתי), אבל אפשר להשתמש בpbw או חומרי ניקוי מבוססי חמצן (אני השתמשתי בastonish oxi active).
הבירה עצמה
אוי כמה שהייתי רוצה לספר לכם על הבירת all-grain הראשונה שבישלתי. תיכננתי תסיסה של שלושה שבועות (בעיקר מטעמי לו"ז של הגעה לחיפה), אבל אז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. כרגע אני בבאר שבע והבירה תוססת כבר שלושה שבועות בחיפה. ככל הנראה היא תשב שם עוד הרבה זמן ואני מקווה שבסוף יצא משהו שעוד אפשר לשתות אותו. בכל מקרה ניסוי מעניין.
לסיכום
סיימתי את היום אחרי 10 שעות עם מטבח רטוב, אבל בהחלט נהנתי ולמדתי מהתהליך. את הזמן והרטיבות אני מייחס לחוסר הניסיון שלי ולא למערכת עצמה ואני בטוח שבשלנים מנוסים יותר היו מסיימים הרבה יותר מהר ובצורה מסודרת יותר. אני חושב שהמערכת בהחלט עונה על הצרכים שלי ושככל שאצבור יותר ניסיון התהליך יתקצר, יסתדר ובעיקר יצאו בירות טעימות ומוצלחות.
מקווה שתמצאו את המידע הזה רלוונטי ומסייע.
