כשות
קראתי שאם זורקים כשות קומנדו, אז יש סכנה לסתימה של המשאבה. לכן מהיום הראשון אני עובד עם ספיידר לכשות.
המשאבה נסתמת
כאשר המשאבה נסתמת, יש לעצור אותה, להעביר את הברז שלה למצב פתוח לגמרי ולנשוף ולשאוף חליפות. מהניסיון שלי אם רק נושפים, לא מצליחים לשחרר את הסתימה, אבל אם גם שואפים אז הסתימה משתחררת
מאשינג
לברוזילה אין בקר PID (דגם 3.1). לכן הבקר שלה מכבה את החימום כאשר הוא מגיע לטמפרטורה המבוקשת ומדליק כאשר הטמפרטורה יורדת שתי מעלות למטה. חוויתי אוברשוט ואנדרשוט די גבוהים, גם כאשר אני עובד עם המשאבה בזמן המאש (לא תמיד אפשר להריץ אותה בקצב מקסימאלי). כדי להתגבר על הבעיה, כדאי להשתמש במעיל שניתן לקנות מעליאקספרס. המעיל מפחית את הפעמים שהמכשיר עולה ויורד בין טמפרטורות. בנוסף, אני מכוון את הברוזילה ל-63 מעלות ומשתמש בשני האלמנטים. כאשר מגיעים ל-63 מעלות, אני מכבה את האלמנט של 1900W ומוסיף את השגרעינים. כעת אני משתמש בפרופיל מאש הבא: 63 מעלות ל-20 דקות; 67 מעלות ל-40 דקות; 75 מעלות ל-20 דקות. בצורה כזו אני עובר באופן איטי בין הטמפרטורות ואני חווה פחות אוברשוט ואנדרשוט. בצורה כזו אני מגיע בדרך כלל לצפיפות סופית של 10-11 כלומר המאש התבצע כשורה. לפני שהשתמשתי בפרופיל המאש הזה, הבירה הייתה מסיימת על 15-16.
קירור
בבישולים הראשונים ניסיתי לעבוד עם הצ’ילר שקיבלתי עם הברוזילה. למרות שאני מבשל 11 ליטרים (בפרמנטור), התהליך היה לוקח לי כ-30 דקות וצורך כ-200 ליטר. השגתי צ’ילר מתכת נוסף וחיברתי אותו לפני הצילר שנכנס לבירה כדי שימש כצ’ילר מקדים שאותו טבלתי בקרח. זה הוריד את זמן הקירור ל-20 דקות ועדיין צרכתי כמויות מטורפות של מים. לאחר קריאה ברשת, הבנתי שעלי לנסות נו-צ’יל, ומאז אני לא מביט לאחור. העובדה שאני משתמש בספיידר לכשות עוזרת אף לשיטה זו
ניקיון
לאחר כל בישול, אני שוטף את הברוזילה ואת כל האביזרים, עם צינור בלחץ ואז ממלר ב-10 ליטר עם שלוש כפות ח"ן של אלון. נותן לזה לעמוד שעה ב-80 מעלות. תוך כדי אני מתחיל לשטוף את האביזרים, ובסוף אני מרוקן את חומר הניקוי לדלי עם בקבוקים עם תוויות. אחרי יום, חלק מהתוויות יורדות בקלות.