לפני מספר שנים בניתי מערכת בישול חשמלית ממוחשבת על בסיס ראסברי פאי (שהריצה CraftBeerPi)
למערכת הזאתי היו מלא פעמונים וצלצולים. החל מפרופילים מאש מדויקים, גרפים של הטמפרטורה לאורך הבישול, מספר חיישני טמפרטורה, בקרי לחץ למדידת נפח נוזלים וכו׳. היא הייתה מסוגלת להריץ את מרבית הבישול ללא כל התערבות אנושית. אבל עם כל זאת משהו לא עבד כמו שצריך ולאחרונה הוצאתי את הבקר לגמלאות ועברתי לבקר מסוג ססטוס.
הסיבות שבגללן החלטתי לחזור אחורה הן:
מורכבות יתר של המערכת. - לשליטה על הפאי צריך מסך חיצוני/טאבלט שמתחבר לרשת הביתית. כשהידים שלך דביקות לתפעל טאבלט זה די מסורבל.
רסברי פאי והתוכנה שמפעילה אותה מעולם לא תוכנן להיות בקר למערכת, וזמן התגובה שלו/ תדירות הפעלת גוף החימום לסרוגין עובד בגרנולריות של שניות, לעומת מילישניות בודדות בבקר יעודי. ברגע שרוצים שליטה יותר עדינה בנפחים קטנים - מגיעים לנקודות קצה שרתיחה אגרסיבית מידי.
חוסר יציבות - כרטיס הזיכרון של הפאי לא עומד טוב בתנאי טמפרטורה גבוהים (כמו שיש בתוך קופסת הבישול) מה שגרם לקריסה של כרטיס הזיכרון.
באגים בתוכנה. בגלל שכל תוכנות הבישול הן על בסיס קוד פתוח ובד״כ מפתח התוכנה הראשי מאבד ענין בפרויקט כעבור מספר שנים. אין כמעט אף אחד שדואג לתחזוקה של הקוד. מה שמוביל לבעיות תוכנה וחוסר תאימות.
גם כשהתכונה עבדה כמו שצריך, הגעתי למצבים שאני מבזבז יותר זמן על לקנפג את התוכנה מאשר אני מפיק ממנה תועלת.
בסופו של יום כשהסתכלתי על יום הבישול טיפוסי שלי מה שאני מחפש מבקר תוכנה זה: שליטה מדויקת בטמפרטורה של הסיר וכיבוי והדלקה של המשאבה פעמים בזמן הבישול. במקרים באלו חוגה ו-2 כפתורים פיזים
יכולות אלו קימות שנים בבקרים טיפשים שעושים רק זאת, ועושים זאת טוב. את ניהול יום הבישול אני מעביר ל-Brewfather
אז לעת אתה אני נפרד מפאי ומתקדם הלאה (או חוזר אחורה)
אני מבין מה אתה אומר לגבי בעיות מובנות במערכת (למשל שהטאצ לא עובד בתוכנה, אני מתפעל את כל הבישול דרך הטלפון שמחובר לאותה רשת…), אבל מבחינתי חלק מההנאה ביום הבישול זו ההפעלה של התוכנה. השידרוגים שאני צריך להוסיף מדי פעם לקופסה נותנים לי זמן ללמוד מהידע של אבא שלי, שהוא מהנדס חשמל, ואני גם מלמד אותו קצת על טכנולוגיה חכמה. יש משהו נחמד בהרגשה שיש בשבילי מחשב ומכשירים שעושים הכל בשבילי, ואני יכול להתרכז בעיצוב מתכונים, שידרוגים למערכת ולא תפעול תקלות של חריגה מטמפרטורה או מדידת זמנים…
בכל מקרה, זה עניין של העדפות אישיות של כל אחד ואחד.
וואלה! איזה קטע…
אתה הראשון שאני מכיר שעושה אחורה פנה.
למה לא מערכות כמו BrewUno שגם יש להן כפתורים פיזיים, או Brewblox שרצה על חומרה ייחודית?
אני חושב שסוג המערכת (“טיפשה” או ממוחשבת) בעיקר נגזר מכמה אתה זמין לביצוע פעולות בזמן הבישול. מעבר לפאן של ההתעסקות.
אם אתה באמת נמצא ליד הבקר לאורך הבישול ויכול להגיע ולשנות טמפ’ ומשאבה כל פעם שצריך, ואם לא הפקת הנאה מהתוכנה - אז המעבר לגמרי מובן.
במקרה שלי אני יודע שאני מתרוצץ על כל הבית עם המון משימות שקשורות לבישול במהלכו, ולכן מעדיף כמה שפחות להיקרא פיזית אל הסיר. בנוסף, אני דווקא נהנה מהשימוש בתוכנה על אף הבעיות. אני מרגיש שאני לומד מהן. אני משער שמי שמגיע עם רקע כשלך לא לומד מזה כלום ורק מתעצבן…
מה יעלה בגורל הבקר היפה שלך? לזכרוני אין קהילה גדולה של משתמשי CBPI בארה"ב.
וגם, המעבר ל-PID היה כדי להמשיך להשתמש בחלקי המבשלה הקיימים?
או במילים אחרות, למה לא לעבור למערכת ALL IN ONE קנויה כמו GRAINFATHER?
אני יכול לתת לך דוגמא שנסעתי לבשל במקום שהוא לא הבית שלי.
אז הפאי לא מחובר לרשת, אז לך עכשיו תחבר לפאי מסך חיצוני, מקלדת ועכבר בשביל שתהיה מסוגל להכניס את הסיסמא של הוויפאי. גם כשאתה שולט בפאי מהטלפון לבוא עכשיו ולהוריד את עוצמת הגוף חימום מ-31% ל-28% זה יותר מסובך בטלפון מאשר לסובב חוגה.
גם אני בהתחלה מאוד נהנתי מהשדרוגים הללו ומהטכנולוגיה החכמה, אבל לפעמים פשוט בא לי לבשל בירה ולא להתעסק בטכנולוגיה החכמה. גם בצורה שאני מבשל בה היום, אני לא מתעסק במדידת זמנים.
לבקר יש טיימר מובנה וניתן להגדיר אצלו את הטמפרטורה. יש לו גם כל מיני פיצרים נחמדים כמו כשאתה עובד לשלב הרתיחה, הוא יפעיל את גוף החימום על 100% ואז שהוא מגיע ל-95 מעלות, הוא יוריד את אחוזי גוף החימום למה שקבעת בהתחלה.
גם אם אני לא משתמש בטיימר הפנימי של הבקר, אני מבשל על Brewfather שסופר לך זמנים ומקפיץ לך התראות כל פעם שאתה צריך לעשות פעולות
לברונו יש עדין את כל החסרונות שדיברתי עליהם.
לbrewblox יש יותר תמיכה, אבל מצד שני, זו חברה של 2 אנשים שמוכרת לך מוצר קוד סגור. אם מחר החברה שלהם נסגרת, אין לך דרך לתקן את הבקר.
מה שטוב בבקרים הישנים זה שהם בנוים ל-Industrial Grade, וגם אם אחד החלקים מתקלקל, יש מלא כאלו בשוק הפתוח
גם בבקר החדש, אני לא נמצא ליד הסיר הרבה יותר מאשר הייתי עם Craftbeerpi.
בתחילת הבישול אני ממלא מים ומגדיר את טמפרטורת המאש ההתחלתית. עד שהמים מגיעים לטמפרטורה הנכונה, אני שוקל את הגרעינים, המלחים והכשות. מכניס את הגרעינים ושאר פרופילי המאש פועלים לבד כשהמשאבה פועלת כל הזמן ברגע. אני מגיע רק להוציא את הגרעינים והבקר ממשיך לבד עד הרתיחה.
פעם הבאה שאני מגיע זה רק להוסיף כשות ובסיום הבישול לקירור והנקיונות.
כרגע הבקר הישן הולך לשבת לו במחסן, מאמין שהוא עוד יראה אור מתישהו בעתיד.
אני מעדיף את ה-PID בנפרד גם בגלל יכולות תיקון עתידיות וגם בגלל שאני חושב שה-Grainfather משמעותית נחות מהמערכת שיש לי כיום ועשו הרבה פשרות בשביל לשמור על מחיר נמוך ומימדים קטנים.
