פורסם במקור באתר: חוויית שימוש carbonation cap - בירגיקס
עולם המוצרים והכלים הנגישים למבשל הביתי הולך ומשתכלל בשנים האחרונות.
הביקוש עולה, עלות הייצור יורדת, עוד ועוד אנשים “מעלים הילוך” ועוברים למערכות ביתיות יותר מתקדמות ולציוד יותר מתוחכם מאשר דלי פלסטיק.
פריט מעניין שצצץ ברשת ותפס את עיני הוא ה- carbonation cap, המיועד לבעלי מערכת מזיגה מבוססת חביות קורני:
מדובר ברכיב כלאיים אשר מאפשר להבריג אותו מצידו האחד על הברגה אוניברסלית של בקבוקי סודה (כמעט כל משקה מוגז) מסוג PCO 1881 ומצידו האחר – למחבר Ball lock של חבית קורני.
להבנתי, הרכיב הותיק יותר – והוא הדגם הבסיסי יותר – היה עשוי פלסטיק ושימש לחיבור והזרמת גז בלבד.
הדגם החדש והנפוץ יותר לרכישה ברשת כיום עשוי מתכת, ומצוייד בתוספת של צינורית (מעין בארב) בחלקו הפנימי, אשר מגדילה פלאים את מספר הפעולות שניתן לבצע עם הרכיב: בעת הוספת פיסת צינור שתגיע על לתחתית הבקבוק כצינור יניקה- ניתן לבצע מגוון רב של פעולות חיוניות למבשלה הביתית, בקלות ובנוחות משמעותית בהשוואה לפתרונות עבר.
    
עדכון 2020:
היום חזר לשוק דגם פלסטי, אשר לו חיבור המתאים גם למחברי גז וגם למחברי נוזל, ובעל אופציה לחיבור מהיר מצד הצינורית. אותה חברה (Kegland או דרך היצרן הסיני Brewmaster בעליאקספרס) גם מציעים מחבר T עם הברגות בקבוק, שבכלל יכול להוסיף לחווית השימוש (שלי בדרך)
 
הצטיידתי במחבר נירוסטה, ולאחר תקופת שימוש של מספר חודשים, תוך נסיונות לשימושים שונים ומשונים- אחווה את דעתי ואפרט את אופן השימוש לביצוע פעולות שונות:
הגזת נוזלים:
היתרון המשמעותי של עבודה עם פקק ההגזה לעומת עבודה עם מכשיר סודהסטרים הוא היכולת להגיז כל משקה שמתחשק לנו: אם במכשיר סודהסטרים אנחנו מוגבלים להגזת מים בלבד (לא מומלץ להגיז נוזלים אחרים. תשאלו את רוב מי שניסה להגיז בירה שטוחה בשיטה הזו), בעזרת פקק ההגזה ושימוש בבקבוק סודה אנחנו יכולים להגיז כל נוזל מבוסס מים (לא, לא ניסינו להגיז שמן). סודה, בירה שטוחה למוגזת ברגע, מיצים שונים ואפילו יין- את כולם הגזתי בן רגע וללא מאמץ ועם תוצאות מדהימות.
יתרון לא מבוטל נוסף הוא החיסכון הכלכלי (אם כבר עברתם את ההוצאה הראשונית על מערכת מזיגה ביתית): מילוי/ החלפת מיכל CO2 של סודה סטרים במשקל של פחות מקילו אחד היא כ-100 ש'. מילוי מיכל גז גדול של מערכת מזיגה של כ-4 קילו היא כ-100 ש'. יפה.
סדר הפעולות להגזת נוזל:
- מלאו את בקבוק הסודה עד לכ-70%-75% מנפחו בנוזל הרצוי.
- הבריגו את פקק ההגזה אך לא בכח (לצורך פעולה זו אין צורך בצינורית).
- לחצו את הבקבוק להוצאת האוויר העודף, וחזקו את הברגת הפקק לאיטום הבקבוק.
- כוונו את לחץ הגז בוסת ל- 40 PSI.
- חברו את מחבר הגז ונפחו את הבלון בלחץ.
- הפכו את הבלון על ראשו ונערו להחדרת הגז, עד שגז לא מפעפע יותר אל הנוזל. זה יספק גיזוז גבוה למדי.
-
הערות:
- אם אתם מתחברים ישירות לווסת או למפצל הגז ולא יכולים לנער את הבלון כשהוא מחובר, בצעו את ההגזה בשלבים (דחיסת גז, ניתוק, ניעור וחוזר חלילה)
- ככל שהנוזל המגוזז יהיה קר יותר- ספיגת הגז תהיה טובה יותר.
- ניתן לשלוט על רמת הגיזוז ע"י הפסקת הפעולה לפני שנראה שהנוזל לא סופג יותר גז.
- אם ההגזה היתה של נוזל מקציף (בירה) אפשר להשאיר את פקק ההגזה ולהעביר את כל הבקבוק למנוחה וקירור למספר שעות. באם מדובר בנוזלים אחרים (מים, יין, מיץ) ניתן לפתוח מיד ולמזוג.
-
מילוי "גראולרים"
נדמה שהחיפוש אחר פתרונות נוחים וקלים לאריזת בירה מהחבית הביתית לא נגמר. בין הפתרונות לביקבוק ארוך טווח (beer gun למשל) ועד הפתרונות הזריזים לשימוש מהרגע להרגע (צינורות growler filling שמתחברים לפיית ברז המזיגה) ניתן למצוא שימוש למילוי איכותי תחת לחץ לפקק ההגזה.
מצגת זאת דורשת JavaScript.
אמנם להביא לחברים בירה בבקבוק פלסטיק זה לא מאוד אסטטי, אבל זה מאוד נח ויעיל. אפשר גם למזוג ממנו, שזה בכלל הופך אותך לבחור הכי מגניב בחדר (נראה לי שכאן צומת ה-T יבוא לידי שימוש נוח). זריז, ללא אובדן גיזוז, וללא חימצון. מדהים. (הבעיה היחידה שלי היא השימוש בבקבוק שקוף של סודה, אבל שימוש בבקבוק חום כמו שמוכרים בבארים של מילוי גראולים, כיסוי הבקבוק או המנעות מחשיפה לאור פותרים את העניין בקלות).
סדר הפעולות למילוי בקבוק
- חטאו את הבקבוק ושאר הציוד בעזרת חומר החיטוי החביב עליכם.
- הבריגו את מחבר הגז בעדינות וחברו ללחץ המזיגה מוסת הגז. לפעולה זו נדרשת צינורית שתגיע עד לתחתית הבקבוק.
- בעזרת שחרור עדין של ההברגה בצעו דליפה מכוונת של גז החוצה מהבקבוק לצורך החלפת האוויר ב-CO2 (בדומה לפעולה בעת מילוי החבית). לאחר החלפת הגז הדקו היטב את הברגת הפקק.
- הרכיבו צינור חיבור בין יציאת הנוזל של החבית אל כניסת הגז של הפקק. או, ישירות לברז שלכם, אם יש לו פייל בוללוק, כמו במדריך כאן.
- בשלב זה בירה אמורה להתחיל לזרום אל הבקבוק ולהיעצר מיד, עקב שוויון הלחצים.
- בדומה לפעולת החלפת הגז – הרפו מעט את ההברגה והרשו לגז לצאת ולבירה להיכנס. סבלנות היא המפתח: ככל שהפעולה תתבצע יותר בעדינות ובסבלנות כך הבירה תתמלא לאט יותר, תקציף פחות (עד כדי אפס הקצפה) ולא תאבד גיזוז.
- מלאו את הבירה כמעט עד הפקק, והדקו את ההברגה.
- בשלב זה מומלץ להניח את הבקבוק בקירור "להרגע" לזמן מה. לאחר מכן יהיה ניתן להחליף את הפקק בפקק פלסטיק רגיל, או לחלופין לחבר אליו פיסת צינור וברז פיקניק לצורך מזיגה מגניבה יותר מהבקבוק עצמו.
חיטוי מערכת המזיגה
שימוש נוסף ומדהים בנוחיותו הוא חיטוי הקווים במערכת המזיגה. שיטת העבודה פה משתמשת בעקרונות שראינו בשימושים הקודמים. גם כאן מחבר ה-T שיצא לשוק בשנת 2020 עשוי להיות נוח.
סדר הפעולות להזרמת נוזל חיטוי:
- – מלאו את הבקבוק עד לכ-70%-75% מנפחו בחומר החיטוי החביב עליכם.
- הבריגו את פקק ההגזה באופן רופף. לשימוש זה מומלץ להשתמש בצינורית שתגיע עד לתחתית הבקבוק לצורך נוחות.
- לחצו על הבקבוק לצורך הוצאת האוויר העודף והדקו את ההברגה כשהנוזל מגיע אל פיית הבקבוק.
- חברו את הבקבוק אל מחבר הגז ונפחו אותו. לחץ מזיגה סטנדרטי אמור להספיק.
- את הבקבוק ה"טעון" חברו אל מחבר הנוזל שלכם ומזגו את כל תכולתו דרך הברז.
- אם יש צורך לחטא מספר ברזים אני ממליץ להצטייד בשני בקבוקים ולמזוג את נוזל החיטוי מאחד לשני דרך הברז.
סיכום
ניתן לומר ש"פקק הגזה" הוא כנראה שם שממעיט באופציות השימוש שלנו במכשיר הפשוט והזול הזה.
אף על פי שמדובר במכשיר שמתאים לחיבורי בול לוק בלבד, וחלקנו (כמוני) משתמשים במערכות פין לוק- הדבר אינו מפריע מאוד לשימוש השוטף. החלפת המחברים במערכת (למשתמשים במחברי ההברגה מסוג MFL) היא קלה וזריזה.
באופן אישי אמליץ בחום לכל בעלי מערכות המזיגה הביתיות מבוססות חביות קורני להצטייד בפקק המדובר, ולמצוא לו עוד שלל שימושים יצירתיים. אני, למשל, משתמש בו מדי פעם כדי להזריק לחבית תמציות או ג'לטין, אפשר לראות כאן:https://www.facebook.com/beergeeks.co.il/videos/1103442166358473/
הכירות עם הרכיב, הגזת מים והרצת נוזל חיטוי:
מילוי בקבוקים:
אהבתם? שתפו, והצטרפו אלינו בדף הפייסבוק "בירגיקס" לתכנים נוספים.