כמה חודשים לאחר השלמת בניית מערכת המזיגה החדשה שלי, מצאתי סוף סוף את הזמן, בחסות סגר הקורונה, לתעד את המערכת ולספר על השיקולים השונים שאני מאמין שיש לקחת בחשבון כשניגשים לתכנן מערכת כזו.
שימו לב שאין נכון או לא נכון. יש את מה שמתאים הכי טוב לשימוש האישי שלכם. מטרת הפוסט היא לא לתעד או ללמד בניה, אלא להדגים את תהליך התכנון, כדי שתוכלו לעשות זאת בעצמכם
מצורף סרטון, לאחריו הגיגים נוספים, ובסוף לינקים שיסייעו לכם בנוסף:
(אם יש בעיות בצפיה, הקליקו כאן)
מצרף רשימת שאלות שלדעתי כדאי לשבת ולענות עליהן בעת תכנון מערכת, כדי לנסות להתאים אותה ככל הניתן לשימוש שלכם:
הברזים
-
כמה ברזים תמנה המערכת?
שיקול המושפע מקצב צריכת הבירה ומקצב הבישולים, ומהרצון להחזיק “תפריט” מגוון יותר או פחות. אני הלכתי על שני ברזים כדי שתמיד תהיה אופציית בחירה (לא אותה בירה כל מזיגה), אבל ששניהם יזוזו בקצב סביר ולא יהיו ברזים שעומדים יותר מדי זמן. כיוון שאני גם נהנה מתהליך הבישול, יותר מדי ברזים היו עשויים להפחית דווקא את התדירות של הבישולים, ואת התחלפות ההיצע. -
מה התקציב?
ברזים עשויים להיות מהרכיבים היקרים ביותר במערכת (אצלי הם היו שניים לבלון הגז). כמות הברזים והתקציב עשויים להשפיע על זהות הברזים. כיוון שהחלטתי על שני ברזים בלבד, הלכתי על ברזים יקרים יחסית. בהתאם לתקציב, ייתכן שבמערכת מרובת ברזים תעדיפו לבחור בברזים זולים יותר -
איזה סוג ברז?
נעילה קדמית או נעילה אחורית? (מושפע מהתקציב ומקצב המזיגה במערכת)
פיה אירופאית (עם צינורית) או אמריקאית קצרה?
עם קפיץ לסגירה אוטומטית או בלי? (רלוונטי במיוחד לבתים עם חתולים, אורחים שיכורים וחתולים שיכורים)
עם flow control או בלי? על פתרונות flow control שאינם חלק מהברז תוכלו לקרוא את שכתבתי כאן בלינק
האם יש צורך בפיות מתחלפות? לי היה ברור שזה שימושי עבורי, כי אני ממלא גראולרים לעיתים קרובות, ומתכוון למזוג גם סטאוטים, כך שברז עם פיה מתחלפת מאפשר לי יותר גמישות מאשר ברז סטאוט קבוע, או רכישה של ברז ייעודי והחלפה על המגדל בכל פעם.
ניתן, בתהליך מאוד פשוט, לשנות את פיית הבול-לוק של ברזי אינטרטאפ לפיית פינלוק. מדריך בלינק הזה.
מיקום הברזים - מגדל או דרך קדח?
-
מגדל - יתרונות וחסרונות
אני העדפתי למקם את הברזים על מגדל מזיגה, ולא להוציא אותם דרך קדח במקרר, בעיקר משיקולים אסטטיים. המראה מוצא חן בעיני יותר במקרר נמוך, ולדעתי הוא נוח יותר לעבודה (תמיד יש משטח להניח עליו דברים כמו גראולרים בעת מילוי, כוסות אם מוזגים לכמה שותים…).
נקודה בעייתית בעבודה עם מגדלים, שנחסכת בהוצאת הברזים ישירות מקדח בדלת המקרר, היא התחממות הצנרת. כאמור בסרטון, אני פתרתי את הבעיה עם מפוח (לינק למפוח בטבלה בסוף הטקסט). אגב, בזמן שחלף מאז צילום הסרטון הספקנו לחוות ימים של 35 מעלות והברזים היו קרירים ועבדו יופי. אני בעד פתרון המפוח, אך ישנם פתרונות נוספים, כמו הסעת קור פאסיבית (@philusha, למשל, משתמש בצינור נחושת) או שימוש במשאבה ונוזל המסתחרר מתוך המקרר. העדפתי קודם לנסות פתרון שלא יכול להוביל לתאונת דליפה, ואם המפוח לא היה מוכיח את עצמו, הייתי אולי עובר לנסות את הפתרון הזה. -
קדח - יתרונות וחסרונות
יתרונות לטובת קיבוע הברזים ישירות לדלת הם כמובן השארת הצנרת כולה בקירור, חיסכון בציוד (רכישת מגדל היא גם שיקול בגדר התקציב) וקומפקטיות של המערכת (רלוונטי במיוחד למי שמוגבל בחלל, כמו בדירה קטנה או שמעוניין לשלב את המערכת בתוך רהיט כלשהו, למשל).
נקודה בעייתית בהוצאת הברזים ישירות מקדח בדלת, במיוחד במקררים בגודל מלא עם מקפיא, היא שלעיתים ידית הברז עשויה להפריע לפתיחת דלת המקפיא. במיוחד אם מחליפים ידיות בשלב כלשהו לידיות גבוהות יותר.
הוצאת הברזים דרך הדלת כרוכה גם במעט יותר עבודה טכנית, כפי שתוכלו לראות במדריכים שיצורפו בתחתית הטקסט, ולכן גם היכולות הטכניות של הבונה הן שיקול.
המקרר
-
מערכת גבוהה או נמוכה?
בהתאם לכמות החביות הרצויה, אילוצי השטח בו תוצב המערכת, והעדפות אסטטיות, תבחרו בין מערכת נמוכה (מיני מקרר או מקפיא שוכב) או מערכת גבוהה ממקרר בגודל מלא). כמובן שגם זמינות הציוד יכולה להוות שיקול, אם כבר יש לכם אחד מהם בנמצא. -
מיני מקרר או מקפיא שוכב?
לאחר בניית המערכת שלי וייעוץ לכמה בניות נוספות, היום אמליץ על בחירה במקפיא שוכב, אם הכוונה היא לבנות מערכת נמוכה.
חביות קורני אינן זהות. ההבדל בין היצרנים השונים בא לידי ביטוי, בין היתר, בקוטר החבית וגובהה. זה עשוי להוביל למצב המצער בו חביות לא יכנסו למקרר כפי שתוכננו, בין אם בגובה או ברוחב.
הקפידו למדוד ולמדוד שוב. הכי טוב להביא את החביות כולל מחברי הגז והנוזל המוסיפים לגובה וממש לוודא שהן נכנסות בנוחות למקרר.
לא קל למצוא מקררים נמוכים שיתאימו למערכת של שתי חביות, ולרוב תאלצו לבצע ניתוחים קוסמטיים ומבניים למקרר על מנת להצליח להכניס אותן. בקיצור - זה עשוי להיות שלב מאתגר, כך שאם יש מספיק מקום - בחירה במקפיא שוכב תהיה הרבה יותר קלה ליישום, נוחה ומרווחת, וסביר שאף תשאיר לכם מקום לאכסן בו חביות נוספות לקירור וגיזוז, או בקבוקי בירה וחומרי גלם.
אם הייתי בונה את המערכת היום, הייתי בוחר לצרכים שלי במקפיא שוכב. -
בקר טמפרטורה
בשימוש במקפיא שוכב, מן הסתם חובה לשלב בקר, כדי לא להקפיא את הבירה.
בשימוש במקרר, לא תמיד חובה, אלא אם כן המקרר מגיע לטמפ’ נמוכות מאוד, ובייחוד אם מדובר במיני מקרר, בו החביות יושבות ממש צמוד לצלעות הקירור, ועלולות לקפוא. לשיקולכם.
מדריך עברי על בקרי הטמפ’ STC-1000 ובקרים של INK BIRD ניתן למצוא בלינק הזה
מדריך עברי על בקר הטמפ’ STC-100 המופיע בסרטון ניתן למצוא בלינק הזה
מחברי גז ונוזל
-
פין-לוק (PIN LOCK) או בול-לוק(BALL LOCK)?
על פי רוב, חביות קורני פין-לוק משומשות מהתעשיה יהיו זולות יותר מחביות בול-לוק. יחד עם זאת, רוב החביות החדשות הן חביות בול-לוק, וכל הגאדג’טים השונים הם מסוג בול-לוק. -
סוג המחבר
מחברי גז ונוזל עם פיית barb יהיו זולים יותר. מחברים עם פיית הברגה מסוג flair (MFL - FFL) מאפשרים יותר גמישות בחיבור וניתוק וצירוף חלקים שונים למערכת.
ניתן גם לשקול לעבוד עם מחברי push fit כמו ג’ון גסט או duotight.
בלון הגז
-
סוג הבלון
בלוני פד"ח יהיו לרוב מברזל או מאלומיניום. בלוני ברזל יהיו זולים ונפוצים יותר. בלוני אלומיניום יהיו, בד"כ, יקרים יותר. בלוני ברזל יהיו כבדים יותר משמעותית. מבחינתי, הצורך להעלות את הבלון לקומה רביעית ללא מעלית, ואולי לנסוע איתו למילוי בתחבורה ציבורית - היו שיקולים לטובת בלון אלומיניום. -
מיקום הבלון
את הבלון ניתן, באופן טבעי, למקם או בתוך המקרר או מחוץ למקרר.
אני בחרתי למקם את הבלון מחוץ למקרר עקב הסיבות המפורטות בסרטון.
שיקולים לטובת מיקום בתוך המקרר הם שיקולים אסטטיים, במידה ואין איפה להסתיר אותו בחוץ (במערכת שנמצאת אצל הורי, למשל, הוא מחוץ למקרר אבל מוסתר מאחורי שידה), או רצון להסתיר אותו כדי להמנע מחבלה בבלון או בווסת מטעם גורמים עוינים כמו פעוטות או חיות מחמד.
אישית ההמלצה שלי היא מחוץ למקרר, אם אפשר. -
הערות:
שימו לב שלבלוני גז יש טסט. ברכישת בלון חדש ודאו כי הטסט לא עומד לפוג בקרוב.
שימו לב שבית העסק שממלא לכם את הגז לא מחליף לכם את הבלון, במידה והוא יקר או אם מידותיו המדוייקות חשובות כדי שיכנס למיקומו המיועד. מומלץ לכתוב את פרטיכם האישיים על הבלון.
שימו לב שהמינוח הנכון הוא “גליל גז” ויש מקומות שיהיה להם מאוד חשוב להדגיש את זה
וסת ומפצל גז
-
ווסת גז:
בהתאם לתקציב, למספר החביות, לרצון להגזה שונה בכל חבית, ולמגבלות גודל, אם ישנן, שקלו אם לבחור בוסת גז בעל לחץ יחיד או בעל וסתים משניים לכל חבית בנפרד.
ההמלצה שלי היא לבחור בוסת איכותי מחברה טובה, כי זהו רכיב מפתח ואתם רוצים שהוא יהיה אמין ועמיד לאורך זמן. אם השיקול הוא בין וסת זול עם וסתים משניים לבין וסת איכותי עם לחץ יחיד, הייתי ממליץ לבחור בוסת האיכותי ולפתור את הלחץ האישי לכל חבית בעזרת פתרונות זולים יותר כמו הוסת הפלסטי המוצג בסרטון. -
מפצל (מניפת) גז:
בבחירה במפצל גז, אמליץ תמיד לבחור במפצל עם יציאה אחת נוספת על המספר הדרוש לחביות, כדי שתוכלו להשתמש בה כנקודה נגישה בעת הצורך.
נכון לעכשיו אני ממליץ על מפצל הגז המוצג בסרטון עקב הורסטיליות הרבה שהוא מאפשר ביצירת חיבורים שונים כפי שמודגם בסרטון, עם החיבור המהיר שעשיתי לפקק ההגזה (מדריך על פקק הגזה - בלינק הזה). ניתן ליצור מערכות שמותאמות אישית לצרכים שלכם בנוחות ובקלות.
שימו לב כי ההברגות בדגם הזה (לפחות ביחידה שאני רכשתי) היו מודבקות בלוקטייט (חומר איטום למניעת דליפות) והיה צורך בהפעלת כח משמעותי לפתיחה (מלחציים, מפתח שוודי ופטיש). קחו את זה בחשבון. -
גיבוי לגז
אם אתם מעוניינים לוודא שתמיד יהיה לכם גז זמין, או אם אתם מבצעים מזיגות מחוץ לבית, מומלץ להצטייד בבלוני גז קטנים של סודה סטרים, ובוסת מתאים או מתאם לוסת הרגיל שלכם.
על הוסת שמופיע בסרטון תוכלו לקרוא את דעתי בלינק הזה.
המלצה נוספת היא לדאוג לרכיבי אל-חוזר במערכת כדי להגן על הוסת. לי יש כאלו בברזי המניפה וגם מיד לפני הוסת. ישנם גם מחברי בול-לוק גז עם רכיב אל חוזר מובנה. אני ממליץ למקם רכיב ממש אחרי הוסת, כי עליו אתם מעוניינים להגן.
מארז
שיקול שרלוונטי יותר לבונים מערכת נמוכה ממיני מקרר או מקפיא שוכב. זהו בעיקר שיקול אסטטי, אך גם שיקול טכני כפי שמוצג בסרטון. אם אתם בוחרים לעשות זאת, חשבו אילו רכיבים תרצו לאחסן במארז, האם עליו להיות נייד, והאם יש לכם את היכולות והכלים לבנות אחד. ודאו כי גב המקרר יכול לפלוט חום ללא בעיות.
אם קראתם עד לכאן, אתם כנראה באמת מתעניינים בבניה של מערכת מזיגה ביתית, ואני מקווה מאוד שהפוסט הזה והלינקים לקריאה נוספת יעזרו לכם לתכנן מערכת שתתאים לכם הכי טוב שיש.
אני מזמין את כל בעלי מערכות המזיגה להוסיף בתגובות עוד מנסיונים, מסקנותיהם והמלצותיהם.
הפניות לקריאה נוספת
- רשימת החלקים ששימשה אותי
- רשימת החלקים של פיליפ (שימו לב שיש שני טאבים לפי סוג הבניה)
- מדריך כתוב לבניית קגרטור זהו המדריך של @tamirbunny למערכת בה כמעט הכל שונה מהמערכת שלי, אז מומלץ מאוד להשוות (עברית)
- שימוש בחביות קורני - כתבת מבוא (עברית)
- תחזוקת חביות קורני - פירוק ניקוי והרכבה (עברית)
- סרטון בניית הקגרטור של @JoyaSouriano מערכת כמו במדריך הכתוב של תמיר (עברית):
How to build a Kegerator | ג'ויה סוריאנו - בניית קגריטור/מערכת למזיגת בירה בבית - YouTube - מדור שאלות ותשובות על בירה, עם איזור שאלות על חיבות (עברית)
- מדריך של Draught quality לבניית ותחזוק מערכות מזיגה (אנגלית)
מצד שני זה גורם לי לתהות כמה קולר עץ רגיל היה מאבד טמפ’. כמו שעושים לקיזר או כמו 
