לנו יש מספר בינוני-גבוה של חביות קורני, ונכון לעכשיו מתסיסים רק במיכלים בעלי פתח שהיד לא נכנסת בו (ג’ריקנים של נו-צ’יל ודמיג’ונים מזכוכית). זה אומר שניקוי ידני של הציוד הוא מציק מאוד ולוקח גם הרבה מאוד זמן. בטח ובטח מציק לעשות את זה ידנית כשבוחרים להתחיל לנקות את המיכלים בסודה קאוסטית - בעזרת משטף אפשר לגעת בהם פחות ולא לשקשקש אותם.
זה הופך את פעולת הניקוי לפעולה מרוכזת שניתן לעשות במהלך יום הבישול, ליד המבשלה (בול מתאים לזמנים המתים של המאש או הרתיחה).
לכן ההחלטה היתה לבנות משטף. זה מאוד פשוט ויש המון פרוייקטים DIY שניתן לראות ברשת, וכולם מבוססים על אותם עקרונות: משאבה טבולה, ראש שמתיז את הנוזל, חיבורי צנרת לגז ולנוזל (לחבית) ומיכל אגירה.
בניתי משטף המתבסס על הדגם והציוד מהרשימה של @philusha (שניתן למצוא כאן)
ראש המשטף הוחלף לאחר מכן לראש מתז מסתובב, שעושה עבודה הרבה יותר טובה בפיזור הנוזל, וגם עוזר קצת להעלות את הלחץ (ככה זה נראה לפחות, לא נמדד).
אתם יכולים לראות שבסרטון הזה יש מיכל אגירה גדול יותר מבסרטון של פיליפ. זה בגלל שהברזונים הפונים לצדדים היו רחבים יותר מכל הדליים ומיכלי התסיסה שלנו. לכן אני חושב ששיפור נוסף הוא לחבר את הברזים עם זוויות 90, כך שיהיו מקבילים לצינור האנכי, ולא אופקיים.
כפי שכתבתי, אנחנו מנקים בקאוסטית, וזה אומר - תמיסה חמה. לאחר כמה נסיונות ובעיות, הבנו שהמשאבה הטבולה הזו לא מסתדרת טוב עם טמפ’ הנושקות ל-60 מ"צ. המגנט או אחד הצירים מתרחב מהחום ופשוט מונע את הסיבוב עקב חיכוך. לפיכך עכשיו אנחנו מקפידים לעבוד עד 50 מ"צ ומבצעים התאמה של ריכוז החומר בהתאם.
לעבודה עם דמיג’ונים - כדאי לבנות איזה בסיס שיחזיק אותם הפוכים. אתם יכולים לראות כאן שראש המתז המחורר היה רחב מדי ולא נכנס לדמיג’ון, אבל עדיין הנוזל התפזר כראוי עם התזה ישירה על התחתית:
(חבל שאין לי תמונה של מצב ההתחלה. זה דמיג’ון שקיבלתי במצב מחריד של משקעים יבשים בני שנים. זו תמונה מאמצע הניקוי)
טינופת של משקעי יין ישנים.
מבריק!
הבלאגן שמאחורי הקלעים
