מיכלי תסיסה לבירה - יתרונות וחסרונות

yochaimaytal · 18 בספטמבר,‏ 2022,‏ 10:18am

פרק 2 של הפודקאסט “מה מתבשל?”.
בפרק מנינו יתרונות וחסרונות שיש לכל מיני סוגים של מיכלי תסיסה שמבשלים ביתיים עובדים איתם. לפרק ניתן להאזין בפלטפורמות ההאזנה החביבות עליכם, או כאן. בהאזנה בספוטיפיי תוכלו גם להשתתף בשאלון מיכלי תסיסה
רוצים לדעת מתי עולות לפודקאסט עוד רשומות כתובות כאלה? הצטרפו לערוץ העדכונים בטלגרם .
רוצים לדבר איתנו ועם הקהילה על הפרק הזה? הצטרפו לקבוצת הדיונים בטלגרם.

דלי לבן קלאסי

רוב ערכות הבירה למתחילים, שניתן לקנות בחנויות, יתבססו על דלי פלסטיק לבן של צבע בנפח 25 ליטר, עם קדח לברז ולנשם, או גרסה “משודרגת” שהיא דלי שבאמת נוצר עבור התחביב, בד"כ של חברת Cooper’s, בארץ, בנפח 30L.

יתרונות
- זול למדי, קל להחליף אם צריך - מאוד זמין.
- נכנסים אחד בשני אז קל לאחסן, אפשר גם לאחסן עוד ציוד בירה בפנים.
- פתח גדול - אין נקודות עיוורות, קל לראות ולנקות.
- רוב המבשלים המתחילים עובדים בבישול בנפח חלקי ואז מדללים עם קרח ומים. קל להכניס את הקרח ולערבב.
- הדלי של קופרס חצי שקוף ובעל הדפס שנתות ליטרים, כך שקל לדעת בדיוק מה כמות הבירה. נוח במיוחד כשצריך לחשב סוכר לביקבוק.
חסרונות
- לרוב מגיעים עם קדח לברז. השימוש בברז הוא בעייתי היות ומועד לפורענות: הברזים עשויים חלקים קטנים רבים ובעלי שלל נקודות מסתור למיקרואורגניזמים שעשויים לזהם את הבירה. פעמים רבות מקור הזיהום אצל בשלנים מתחילים הוא ברז שלא פורק ונוקה בקפדנות.
- פלסטיק רך, נשרט בקלות. ניקוי אגרסיבי עם סקוץ’ או מברשת, או אחסון בדלי של ציוד עם פינות חדות כמו פוקק שולחני למשל, עלולים לשרוט את הפלסטיק וליצור מקומות מחבוא רבים למיקרואורגניזמים שיכולים להתרבות שם ולייצר גם ביופילם, כך שגם השריה קצרה בחומר חיטוי לא תמיד תבטיח חיטוי של כל המושבה.
- כיוון שהפלסטיק רך, לא נדיר ששפת הדלי גם מתעקמת קצת, ולכן המכסה לא אוטם כמו שצריך, ואז לא רואים את התסיסה פעילה בנשם. זה כמובן לא אומר שאין תסיסה, אבל זו נקודה רגישה מאוד אצל מבשלים מתחילים שמובילה לבהלה, ולפתיחות מכסה חוזרות ונשנות שאין בהן צורך וסתם יכולות להוביל לזיהום.
- הפתח הוא מאוד גדול. ככל שהפתח יותר גדול כך גדל הסיכון לחדירה של מזהמים כשפותחים את המכסה, ולחימצון. מבשלים רבים גם עובדים עם המכסה פתוח בכל מיני שלבים כמו העברה ממיכל התסיסה למיכל הביקבוק, וחבל.
- הידית ממש ממש לא נוחה, במיוחד כשהמיכל מלא וצריך ללכת איתו הרבה. היא דקה וקורעת את האצבעות, ואז צריך לנסות לחבק אותו איכשהו מלמטה. כבר שמעתי על מיכלים שנשמטו ככה מהידיים. המיכל של קופרס אמנם מגיע עם ידיות אוזניים מובנות אבל גם הוא לא שיא הנוחות לנשיאה.

הקליקו כאן לקריאת פוסט בקהילת הטלגרם עם 10 טיפים לעבודה עם דלי תסיסה מפלסטיק.

ג’ריקן

מיכל תסיסה שגם מאוד נפוץ בקרב מבשלי בירה ישראלים, ובייחוד אצל מי שעושה שימוש בשיטת הנו-צ’יל.

יתרונות
- די זמין. כמעט כל חנות שמוכרת רכז לתת של חברת מונטונס משתמשת בג’ריקנים 20L כדי למלא את המיכלים הקטנים, ולכן רוב החנויות מוכנות למסור את הג’ריקנים בחינם.
  אפשר גם לקנות ג’ריקנים במיוחד, מיצרנים כמו פחמס, ובחנויות לציוד גינה, כמו “הגרעין” וכדומה.
  חשוב לוודא שהג’ריקן עשוי HDPE כדי שיוכל גם להתאים לשימוש עם נוזל חם אם עובדים בשיטת נו-צ’יל. ג’ריקן רכז בוודאות מאושר למזון, ג’ריקנים של פחמס גם, למיטב ידיעתי. על ג’ריקנים בחנויות ציוד לגן / לחקלאי - קשה להתחייב.
- ג’ריקן רכז גם מגיע עם שנתות, והוא מעט שקוף, ככה שאם זו בירה כהה או אם מצמידים פנס - קל לדעת כמה ליטרים מלאים.
- פתח קטן מאוד - מקטין אופציה לזיהום וחימצון.
- כלי ללא קדחים וללא חלקים קטנים - פחות אופציות לאגירת מזהמים.
- ידית מובנית במיקום ארגונומי. קל לנשיאה. הייתי מרים 2 ג’ריקנים של 20L כל אחד במעלה 6 גרמי מדרגות למקרר התסיסה שבגג, לבד. אין מצב שהייתי יכול לעשות את זה ככה עם כל מיכל תסיסה אחר.
- מרובע! תופס פחות מקום מדלי עגול ומנצל יותר טוב את השטח. ככה נכנסים במקרר תסיסה קטן 40 ליטר בירה בשני ג’ריקנים, בעוד שאם זה היה דלי קלאסי היה יכול להיכנס רק אחד.
- ניתן לערום אותם באחסון.
חסרונות
- פתח קטן - אי אפשר להכניס את היד לנקות. צריך להכניס חומר ניקוי ולנער עד שיפרק את הקרויזן של התסיסה, לשטוף פעמים רבות עם מים חמים. או להשתמש במשטף בבניה עצמית או קנוי.
- כיוון שהפתח קטן גם קשה להכניס פנימה דברים, כמו קרח אם עובדים בנפח חלקי ומדללים, או אפילו תוספות כמו דרייהופ.
- יש שטח עיוור - כל ה"תקרה" של הג’ריקן נסתרת מהעין וחשוב לוודא שפרקטיקות הניקוי הן כאלו שאנחנו בטוחים שהן מספיק טובות כדי לנקות כל מה שיכול להיות דבוק שם.
- תופס הרבה מקום: אי אפשר לאחסון אחד בשני או לאחסון בתוכו דברים.
- יש כאלה שמנסים להשמיש ג’ריקנים של שמן, כמו שיש בפלאפליות. זה ממש לא מומלץ כי להיפטר מהשמן, באמצעים שיש לרוב המבשלים בבית, זה סיוט. אם יש משטף שמתיז תמיסת סודה קאוסטית חמה בסירקולציה, אז כנראה שאפשר, אבל עדיף לא להיכנס לזה.
- הד ספייס קטן. חשוב לקחת את זה בחשבון, במיוחד כשמתסיסים בירות שנוטות לייצר קרוייזן גבוה, או אם עובדים ללא בקרת תסיסה.
- אי אפשר לשים ברז. שזה גם חיסרון אבל גם יתרון כי בגדול אנחנו נגד ברזים. זה אומר שחייבים לעבוד עם סיפון כדי לרוקן, או לבנות סיפון שמאפשר עבודה במעגל סגור, מה שמאוד מומלץ למי שעובד עם חביות. אפשר לקנות ג’ריקנים עם סוג של ברז מובנה בחנויות טיולים או בחנות המפעל של פחמס, אבל אני באמת לא ממליץ על זה. הפונטציאל לזיהום גדול מהנוחות.
טיפ: העמדת המיכל באלכסון קל והרמה של הפתח כלפי מעלה תסייע בהגדלת שטח הפנים של הנוזל ובהרחקה שלו מהפתח, ובכך תפחית את הסיכון לגלישת תירוש מהנשם.

דמיג’ון

מדובר על מיכל תסיסה מזכוכית, כדורי, בצורת טיפה גדולה, שמשמש בעיקר לייצור יין בארץ, והוא סוג של המקבילה שאפשר למצוא לקארבוי האמריקני.

יתרונות
- זמין למדי. חנויות רבות שמוכרות ציוד ליצור אלכוהול, בעיקר יין, יחזיקו דמיג’ונים בגדלים שונים
- יש שלל גדלים, מנעד נפחים הרבה יותר רחב מאשר דליי תסיסה. אפשר למצוא דמיג’ונים מ-5L ועד 54L ממש בקלות.
- אטום לחלוטין לחמצן. רלוונטי במיוחד לבירות שצריכות יישון ארוך, תמד וכדומה, ועשויות להתחמצן אם יהיו במיכל תסיסה מפלסטיק, שהם ככלל אצבע לא אטומים לחלוטין לחמצן לאורך זמן.
- בלתי שריט. אין חשש שיווצרו מקומות לאגירת מיקרואורגניזמים.
- שקוף. אפשר לראות בקלות לכלוכים בזמן הניקוי.
- דמיג’ונים עם פתח רחב מאפשרים הכנסה בקלות של היד לצורכי ניקוי, או הכנסה של דברים למיכל.
- מגיע בסלסלה עם מיקום הגיוני של הידיות ככה שדי נוח להרים ולהזיז.
חסרונות
- עשוי זכוכית. יש פוטנציאל להישבר. אם רק נשבר ומאבדים את הבירה זה ניחא, אבל כשנשבר על היד זה דרעק ש- @philusha יכול לספר עליו.
- כבד הרבה יותר ממיכלי פלסטיק.
- יקר יחסית.
- אם קורה משהו לסלסלה - ממש לא נוח להזיז אותו. חייב את הסלסלה.
- לא קל להשיג בארץ מכסי סיליקון או גומי לדמיג’ונים עם פתח רחב.
- קשה לנקות דמיג’ונים עם פתח קטן, בטח כשלא ממש רוצים לשקשק. צריך או להצטייד במברשת מתאימה או משטף.

חבית פחמס

חבית פלסטיק כחולה גדולה, עם פתח ענק מכסה וחבק מתחת שמאבטח את המכסה למקום (לא נועד להחזיק לחץ).

יתרונות
- גדולה יותר מהדליים הקלאסיים, ומתאימה למבשלים שמגדילים באצ’ים ומעוניינים להתסיס את כל הבאץ’ יחד, ולא במפוצל. חביות פחמס ניתן למצוא מגודל של 30L ועד 200L עם מכסה גדול, וגם 220L עם זוג פקקים. אני רוצה להאמין שמי שמגיע להתסיס 220L כבר יצטייד במיכל תסיסה מקצועי.
- זמינה יחסית. חלק מחנויות הציוד להכנת אלכוהול מחזיקות חביות כאלה, אפשר לקנות ישירות מפחמס מחנות המפעל בקיבוץ עין החורש, ואפשר למצוא הרבה פעמים בפייסבוק חביות במחירים נמוכים שהן מאושרות למזון והכילו חומרי גלם לתעשיית המזון לפני (אני רואה הרבה פעמים חביות במחירים מצחיקים או למסירה שרק ייבאו בהן סוכר, איזה סירופ, אלכוהול… כל מיני)
- עמידה מאוד.
- לא קשה להשיג חלפים.
חסרונות
- כבד. בנפחים האלה כבר אי אפשר ממש להזיז את המיכל לבד. צריך או כמה אנשים, או גלגלים, או שהמיכל כבר נמצא בחלל התסיסה וממלאים ומרוקנים אותו בלי להזיז. פעם ב-2016 הייתי בבישול אצל עומר בשה ודביר פלום, ויחד, שלושה חברה העלינו פחמס 80L אם אני לא טועה מהמבשלה בחצר למקרר התסיסה בקומה השניה. אז זה אפשרי, אבל אני לא ממש ממליץ לכל אחד, בטח למי שמבשל לבד.
- לא קל לרוקן. אפשר להתקין ברז, אבל בגלל השוליים המעוגלים בתחתית רוב הברזים ישבו בזווית כזו שתייצר חלל גדול מתחת לברז ויהיה הרבה פחת שיהיה מציק לנסות להוציא. אפשר לעבוד עם סיפון אבל רובם קצרים ביחס לגובה החבית.
- תופסת חלל גדול למדי, אבל לפחות אפשר לאחסן בתוכה דברים כשלא בשימוש.
- פלסטיק שנשרט בקלות.

מיכל נירוסטה

אלו בעצם סוג של דליים שעשויים מנירוסטה, בדרך כלל עם רגליות ותחתית קונית עם ברז ניקוז. ניתן למצוא כאלה של הרבה חברות מובילות כמו Ss או Spike, אבל אפשר למצוא גם בקלות באליאקספקס.

יתרונות
- ציוד נירוסטה הוא מאוד עמיד וזו השקעה לטווח ארוך. כנראה שישאר איתכם לנצח.
- מיכלי נירוסטה מעולם הבירה יהיו בדרך כלל עם תחתית קונית שמאפשרת ניקוז קל של השמרים השוקעים.
- עמיד מאוד לחומרי ניקוי ולשיטות ניקוי אגרסיביות, גם יחסית קל לנקות מתכת.
- לרוב מיכלים כאלה יגיעו עם שנתות מודפסות.
- תלוי בגודל המיכל - יכולים להגיע עם רגליים וגלגלים אז זה די נוח.
- מיכלי נירוסטה רבים יכולים לעבוד עם סלילי קירור טבולים, לקירור עם גליקול.
חסרונות
- מיכלים קוניים לא זמינים בחנויות בארץ. יש מיכלים שמשמשים לרוב בייצור יין, כמו מיכלי “תמיד מלא”.
- יקר. המיכל כשלעצמו בדרך כלל לא זול בכלל, ובמיוחד כשצריך לייבא אותו.
- כבד ומסורבל יותר ממיכל פלסטיק. לא ניתן לערום מיכל במיכל.
- יותר מורכב להשיג חלקי חילוף אם משהו מתקלקל.

חבית קורני

חביות קורני הן החביות הכמעט בלעדיות שמבשלי בירה ביתית שיש להם מערכת מזיגה עובדים איתן. מדובר בחביות שהן גליל צר וגבוה, עם פתח גדול, ומחברים נפרדים לגז ולנוזל. פעם הם שימשו לתעשיית המשקאות הקלים, שכבר לא עושה בהן שימוש, והיום אפשר למצוא המון כאלה שהן פליטות תעשיה ובשנים האחרונות גם ממש חדשות שכבר מיוצרות במיוחד עבור מבשלי בירה.

יתרונות
- זמינה, למי שכבר עובד עם חביות.
- מאפשרת התססה תחת לחץ (למשל עם מכשיר כזה).
- מאפשרת להתסיס ולמזוג מאותו מיכל: חיסכון בזמן, בכלים, בשלבי עבודה-נקיון-חיטוי, פחות העברות מיכלים = פחות סיכון לזיהום וחימצון.
- צרה וגבוהה, כך שהרבה פעמים ניתן להכניס יותר מאחת במקרר תסיסה, ולהתסיס נפח גדול יותר משאפשר היה אם היינו מתסיסים בדלי קלאסי.
חסרונות
- פחת: חבית קורני קלאסית מכילה 19L, אם אנחנו משאירים 20% הד ספייס זה כבר אומר שאנחנו ב-15L, ועוד פחת של נאמר 1L של שמרים וכשות - יוצא רק כ-14L סופי. אז אפשר להחליט שהולכים על הד ספייס קטן יותר, אבל כך או כך אם נתסיס בקורני לא נסיים אם קורני מלאה.
- סיכון גבוהה לסתימת הפוסטים או הפופט בקונקטור על ידי חלקיקי כשות או תבלינים. זה קורה, זה נפוץ וזה מעצבן מאוד לפרק את הכל כדי לפתור את זה. אני אישית מתסיס היום בקורני רק סיידרים על בסיס רכז (לינק למדריך הכנה), כך שאין שום חלקיקים מוצקים שיכולים לעשות צרות.
- תופס את החבית. אם אין למבשל מספר רב של חביות - זה יכול לתקוע את רצף הבישולים.

פרמזילה / פרמנטוזאורוס

יתרונות
- מיכל תסיסה מודרני שמכיל הרבה אלמנטים נוחים:
  - שקוף
  - פתח גדול
  - רוב הדגמים מאפשרים עבודה תחת לחץ
  - אפשר לחבר לו הרבה גאדג’טים כמו חיבורי בול לוק, Blow tie, PRV, צינור ניקוז צף, תרמוול לבקר טמפ’ שימדוד ממש את טמפ’ הנוזל, סליל נירוסטה לבקרת טמפ’ ע"י גליקול…
  - חלק מהדגמים מצוידים בצנצנת בתחתית שמאפשרת ניקוז שמרים והכנסת דרייהופ מהתחתית.
  - כל היתרונות לעיל הופכים את המכשיר למעשה ליוניטנק: מיכל שמאפשר גם התססה וגם מזיגה.
- עשוי פלסטיק - קל מאוד
- ניתן לפירוק למרכיבים הקטנים לצורכי ניקוי
- פתח רחב
- אפשר להשיג חלקי חילוף
- יש כל מיני דגמים - תחית עגולה, ישרה, עם או בלי ברז, עם או בלי מנגנון הניקוז בתחתית
חסרונות
- לא זמין לרכישה בארץ, צריך להזמין מחו"ל וזה מאוד מייקר (לחנות היצרן באליאקספרס)
- הזמנת כל החלקים והגאדג’טים - מחו"ל
- מנגנון הניקוז עם הצנצנת עשוי להיות בעייתי אם לא משתשמים בו ממש נכון, הרבה מבשלים בעולם חווים איתו בעיות (הברגות, דליפה, פיצוץ אם סוגרים אותו עם שמרים אקטיביים בפנים, כשות דרייהופ שלא מצליחה לעלות…) צריך ממש לקלוט איך לעבוד עם זה נכון.

יוניטנק נירוסטה

יתרונות
- מיכל מקצועי שישאר לכל החיים
- מצויין בדרך כלל בתחתית קונית שמאפשרת ניקוז שמרים וכשות
- מאפשר עבודה תחת לחץ לצורכי התססה תחת לחץ ומזיגה
- חלקם יגיעו עם דופן כפולה (ג’קט) לקירור עם גליקול, או שיהיו מצויידים בסליל טבול
- מאפשר לחבר שלל גאדג’טים כמו מחברי בול לוק, תרמווול, ספרייבול לניקוי CIP, , פורקי לחץ, חיבורי טרייקלאמפ שמאפשרים בניית מכשיר להוספת דרייהופ ללא חשיפה לחמצן ועוד….
- עמיד ביותר לבלאי ולפרקטיקות ניקוי
חסרונות
- יקר מאוד
- לא זמין לרכישה בחנויות בארץ, מחייב ייבוא עצמאי
- גדול ומסורבל
- מחייב הכירות לעומק עם החלקים השונים וצורך העבודה איתם
- מחייב פרקטיקות ניקוי וחיטוי מוקפדות ובסטנדרט גבוה. יש הרבה חלקים וזה אומר הרבה מקומות מסתור למזהמים.