בניית מערכת מזיגת בירה - שיקולים ותובנות

כמה חודשים לאחר השלמת בניית מערכת המזיגה החדשה שלי, מצאתי סוף סוף את הזמן, בחסות סגר הקורונה, לתעד את המערכת ולספר על השיקולים השונים שאני מאמין שיש לקחת בחשבון כשניגשים לתכנן מערכת כזו.

שימו לב שאין נכון או לא נכון. יש את מה שמתאים הכי טוב לשימוש האישי שלכם. מטרת הפוסט היא לא לתעד או ללמד בניה, אלא להדגים את תהליך התכנון, כדי שתוכלו לעשות זאת בעצמכם


מצורף סרטון, לאחריו הגיגים נוספים, ובסוף לינקים שיסייעו לכם בנוסף:

(אם יש בעיות בצפיה, הקליקו כאן)

מצרף רשימת שאלות שלדעתי כדאי לשבת ולענות עליהן בעת תכנון מערכת, כדי לנסות להתאים אותה ככל הניתן לשימוש שלכם:

הברזים

  • כמה ברזים תמנה המערכת?
    שיקול המושפע מקצב צריכת הבירה ומקצב הבישולים, ומהרצון להחזיק “תפריט” מגוון יותר או פחות. אני הלכתי על שני ברזים כדי שתמיד תהיה אופציית בחירה (לא אותה בירה כל מזיגה), אבל ששניהם יזוזו בקצב סביר ולא יהיו ברזים שעומדים יותר מדי זמן. כיוון שאני גם נהנה מתהליך הבישול, יותר מדי ברזים היו עשויים להפחית דווקא את התדירות של הבישולים, ואת התחלפות ההיצע.

  • מה התקציב?
    ברזים עשויים להיות מהרכיבים היקרים ביותר במערכת (אצלי הם היו שניים לבלון הגז). כמות הברזים והתקציב עשויים להשפיע על זהות הברזים. כיוון שהחלטתי על שני ברזים בלבד, הלכתי על ברזים יקרים יחסית. בהתאם לתקציב, ייתכן שבמערכת מרובת ברזים תעדיפו לבחור בברזים זולים יותר

  • איזה סוג ברז?
    נעילה קדמית או נעילה אחורית? (מושפע מהתקציב ומקצב המזיגה במערכת)
    פיה אירופאית (עם צינורית) או אמריקאית קצרה?
    עם קפיץ לסגירה אוטומטית או בלי? (רלוונטי במיוחד לבתים עם חתולים, אורחים שיכורים וחתולים שיכורים)
    עם flow control או בלי? על פתרונות flow control שאינם חלק מהברז תוכלו לקרוא את שכתבתי כאן בלינק
    האם יש צורך בפיות מתחלפות? לי היה ברור שזה שימושי עבורי, כי אני ממלא גראולרים לעיתים קרובות, ומתכוון למזוג גם סטאוטים, כך שברז עם פיה מתחלפת מאפשר לי יותר גמישות מאשר ברז סטאוט קבוע, או רכישה של ברז ייעודי והחלפה על המגדל בכל פעם.
    ניתן, בתהליך מאוד פשוט, לשנות את פיית הבול-לוק של ברזי אינטרטאפ לפיית פינלוק. מדריך בלינק הזה.

מיקום הברזים - מגדל או דרך קדח?

  • מגדל - יתרונות וחסרונות
    אני העדפתי למקם את הברזים על מגדל מזיגה, ולא להוציא אותם דרך קדח במקרר, בעיקר משיקולים אסטטיים. המראה מוצא חן בעיני יותר במקרר נמוך, ולדעתי הוא נוח יותר לעבודה (תמיד יש משטח להניח עליו דברים כמו גראולרים בעת מילוי, כוסות אם מוזגים לכמה שותים…).
    נקודה בעייתית בעבודה עם מגדלים, שנחסכת בהוצאת הברזים ישירות מקדח בדלת המקרר, היא התחממות הצנרת. כאמור בסרטון, אני פתרתי את הבעיה עם מפוח (לינק למפוח בטבלה בסוף הטקסט). אגב, בזמן שחלף מאז צילום הסרטון הספקנו לחוות ימים של 35 מעלות והברזים היו קרירים ועבדו יופי. אני בעד פתרון המפוח, אך ישנם פתרונות נוספים, כמו הסעת קור פאסיבית (@philusha, למשל, משתמש בצינור נחושת) או שימוש במשאבה ונוזל המסתחרר מתוך המקרר. העדפתי קודם לנסות פתרון שלא יכול להוביל לתאונת דליפה, ואם המפוח לא היה מוכיח את עצמו, הייתי אולי עובר לנסות את הפתרון הזה.

  • קדח - יתרונות וחסרונות
    יתרונות לטובת קיבוע הברזים ישירות לדלת הם כמובן השארת הצנרת כולה בקירור, חיסכון בציוד (רכישת מגדל היא גם שיקול בגדר התקציב) וקומפקטיות של המערכת (רלוונטי במיוחד למי שמוגבל בחלל, כמו בדירה קטנה או שמעוניין לשלב את המערכת בתוך רהיט כלשהו, למשל).
    נקודה בעייתית בהוצאת הברזים ישירות מקדח בדלת, במיוחד במקררים בגודל מלא עם מקפיא, היא שלעיתים ידית הברז עשויה להפריע לפתיחת דלת המקפיא. במיוחד אם מחליפים ידיות בשלב כלשהו לידיות גבוהות יותר.
    הוצאת הברזים דרך הדלת כרוכה גם במעט יותר עבודה טכנית, כפי שתוכלו לראות במדריכים שיצורפו בתחתית הטקסט, ולכן גם היכולות הטכניות של הבונה הן שיקול.

המקרר

  • מערכת גבוהה או נמוכה?
    בהתאם לכמות החביות הרצויה, אילוצי השטח בו תוצב המערכת, והעדפות אסטטיות, תבחרו בין מערכת נמוכה (מיני מקרר או מקפיא שוכב) או מערכת גבוהה ממקרר בגודל מלא). כמובן שגם זמינות הציוד יכולה להוות שיקול, אם כבר יש לכם אחד מהם בנמצא.

  • מיני מקרר או מקפיא שוכב?
    לאחר בניית המערכת שלי וייעוץ לכמה בניות נוספות, היום אמליץ על בחירה במקפיא שוכב, אם הכוונה היא לבנות מערכת נמוכה.
    חביות קורני אינן זהות. ההבדל בין היצרנים השונים בא לידי ביטוי, בין היתר, בקוטר החבית וגובהה. זה עשוי להוביל למצב המצער בו חביות לא יכנסו למקרר כפי שתוכננו, בין אם בגובה או ברוחב.
    הקפידו למדוד ולמדוד שוב. הכי טוב להביא את החביות כולל מחברי הגז והנוזל המוסיפים לגובה וממש לוודא שהן נכנסות בנוחות למקרר.
    לא קל למצוא מקררים נמוכים שיתאימו למערכת של שתי חביות, ולרוב תאלצו לבצע ניתוחים קוסמטיים ומבניים למקרר על מנת להצליח להכניס אותן. בקיצור - זה עשוי להיות שלב מאתגר, כך שאם יש מספיק מקום - בחירה במקפיא שוכב תהיה הרבה יותר קלה ליישום, נוחה ומרווחת, וסביר שאף תשאיר לכם מקום לאכסן בו חביות נוספות לקירור וגיזוז, או בקבוקי בירה וחומרי גלם.
    אם הייתי בונה את המערכת היום, הייתי בוחר לצרכים שלי במקפיא שוכב.

  • בקר טמפרטורה
    בשימוש במקפיא שוכב, מן הסתם חובה לשלב בקר, כדי לא להקפיא את הבירה.
    בשימוש במקרר, לא תמיד חובה, אלא אם כן המקרר מגיע לטמפ’ נמוכות מאוד, ובייחוד אם מדובר במיני מקרר, בו החביות יושבות ממש צמוד לצלעות הקירור, ועלולות לקפוא. לשיקולכם.
    מדריך עברי על בקרי הטמפ’ STC-1000 ובקרים של INK BIRD ניתן למצוא בלינק הזה
    מדריך עברי על בקר הטמפ’ STC-100 המופיע בסרטון ניתן למצוא בלינק הזה

מחברי גז ונוזל

  • פין-לוק (PIN LOCK) או בול-לוק(BALL LOCK)?
    על פי רוב, חביות קורני פין-לוק משומשות מהתעשיה יהיו זולות יותר מחביות בול-לוק. יחד עם זאת, רוב החביות החדשות הן חביות בול-לוק, וכל הגאדג’טים השונים הם מסוג בול-לוק.

  • סוג המחבר
    מחברי גז ונוזל עם פיית barb יהיו זולים יותר. מחברים עם פיית הברגה מסוג flair (MFL - FFL) מאפשרים יותר גמישות בחיבור וניתוק וצירוף חלקים שונים למערכת.
    ניתן גם לשקול לעבוד עם מחברי push fit כמו ג’ון גסט או duotight.

בלון הגז

  • סוג הבלון
    בלוני פד"ח יהיו לרוב מברזל או מאלומיניום. בלוני ברזל יהיו זולים ונפוצים יותר. בלוני אלומיניום יהיו, בד"כ, יקרים יותר. בלוני ברזל יהיו כבדים יותר משמעותית. מבחינתי, הצורך להעלות את הבלון לקומה רביעית ללא מעלית, ואולי לנסוע איתו למילוי בתחבורה ציבורית - היו שיקולים לטובת בלון אלומיניום.

  • מיקום הבלון
    את הבלון ניתן, באופן טבעי, למקם או בתוך המקרר או מחוץ למקרר.
    אני בחרתי למקם את הבלון מחוץ למקרר עקב הסיבות המפורטות בסרטון.
    שיקולים לטובת מיקום בתוך המקרר הם שיקולים אסטטיים, במידה ואין איפה להסתיר אותו בחוץ (במערכת שנמצאת אצל הורי, למשל, הוא מחוץ למקרר אבל מוסתר מאחורי שידה), או רצון להסתיר אותו כדי להמנע מחבלה בבלון או בווסת מטעם גורמים עוינים כמו פעוטות או חיות מחמד.
    אישית ההמלצה שלי היא מחוץ למקרר, אם אפשר.

  • הערות:
    שימו לב שלבלוני גז יש טסט. ברכישת בלון חדש ודאו כי הטסט לא עומד לפוג בקרוב.
    שימו לב שבית העסק שממלא לכם את הגז לא מחליף לכם את הבלון, במידה והוא יקר או אם מידותיו המדוייקות חשובות כדי שיכנס למיקומו המיועד. מומלץ לכתוב את פרטיכם האישיים על הבלון.
    שימו לב שהמינוח הנכון הוא “גליל גז” ויש מקומות שיהיה להם מאוד חשוב להדגיש את זה :stuck_out_tongue:

וסת ומפצל גז

  • ווסת גז:
    בהתאם לתקציב, למספר החביות, לרצון להגזה שונה בכל חבית, ולמגבלות גודל, אם ישנן, שקלו אם לבחור בוסת גז בעל לחץ יחיד או בעל וסתים משניים לכל חבית בנפרד.
    ההמלצה שלי היא לבחור בוסת איכותי מחברה טובה, כי זהו רכיב מפתח ואתם רוצים שהוא יהיה אמין ועמיד לאורך זמן. אם השיקול הוא בין וסת זול עם וסתים משניים לבין וסת איכותי עם לחץ יחיד, הייתי ממליץ לבחור בוסת האיכותי ולפתור את הלחץ האישי לכל חבית בעזרת פתרונות זולים יותר כמו הוסת הפלסטי המוצג בסרטון.

  • מפצל (מניפת) גז:
    בבחירה במפצל גז, אמליץ תמיד לבחור במפצל עם יציאה אחת נוספת על המספר הדרוש לחביות, כדי שתוכלו להשתמש בה כנקודה נגישה בעת הצורך.
    נכון לעכשיו אני ממליץ על מפצל הגז המוצג בסרטון עקב הורסטיליות הרבה שהוא מאפשר ביצירת חיבורים שונים כפי שמודגם בסרטון, עם החיבור המהיר שעשיתי לפקק ההגזה (מדריך על פקק הגזה - בלינק הזה). ניתן ליצור מערכות שמותאמות אישית לצרכים שלכם בנוחות ובקלות.
    שימו לב כי ההברגות בדגם הזה (לפחות ביחידה שאני רכשתי) היו מודבקות בלוקטייט (חומר איטום למניעת דליפות) והיה צורך בהפעלת כח משמעותי לפתיחה (מלחציים, מפתח שוודי ופטיש). קחו את זה בחשבון.

  • גיבוי לגז
    אם אתם מעוניינים לוודא שתמיד יהיה לכם גז זמין, או אם אתם מבצעים מזיגות מחוץ לבית, מומלץ להצטייד בבלוני גז קטנים של סודה סטרים, ובוסת מתאים או מתאם לוסת הרגיל שלכם.
    על הוסת שמופיע בסרטון תוכלו לקרוא את דעתי בלינק הזה.

המלצה נוספת היא לדאוג לרכיבי אל-חוזר במערכת כדי להגן על הוסת. לי יש כאלו בברזי המניפה וגם מיד לפני הוסת. ישנם גם מחברי בול-לוק גז עם רכיב אל חוזר מובנה. אני ממליץ למקם רכיב ממש אחרי הוסת, כי עליו אתם מעוניינים להגן.

מארז
שיקול שרלוונטי יותר לבונים מערכת נמוכה ממיני מקרר או מקפיא שוכב. זהו בעיקר שיקול אסטטי, אך גם שיקול טכני כפי שמוצג בסרטון. אם אתם בוחרים לעשות זאת, חשבו אילו רכיבים תרצו לאחסן במארז, האם עליו להיות נייד, והאם יש לכם את היכולות והכלים לבנות אחד. ודאו כי גב המקרר יכול לפלוט חום ללא בעיות.

אם קראתם עד לכאן, אתם כנראה באמת מתעניינים בבניה של מערכת מזיגה ביתית, ואני מקווה מאוד שהפוסט הזה והלינקים לקריאה נוספת יעזרו לכם לתכנן מערכת שתתאים לכם הכי טוב שיש.
אני מזמין את כל בעלי מערכות המזיגה להוסיף בתגובות עוד מנסיונים, מסקנותיהם והמלצותיהם.

הפניות לקריאה נוספת

3 לייקים

@liavgi תרצה להעלות גם את סרטון הקיזר שלך?

בכיף , להלן הלינק

2 לייקים

אחת הבניות היפות והיעילות שראיתי!

אני גם סיימתי לא מזמן לבנות קגרטור. השתמשתי במקרר קטן עם דלת שקופה שכדי שיוכל להכיל שתי חביות 10 הרחבתי אותו עם איסכורית ופאנל מזגן. מעליו שמתי סוג של מסילה, גם היא מאיסכורית, מכיוון שיש איזשהו אלמנט חשמלי בתקרת המקרר. מעליו יש פלטת עץ ועליה מגדל המזיגה. החביות קטנות במכוון (המערכת שלי יכולה להוציא גם נפחי בישול קטנים ואני שותה לאט באופן יחסי) ולכן גם לא צריך להוציא את הקומפרסור מאחורי המקרר ולפרק את המדף שלו. המקרר מראש בלי מקפיא וגוף הקירור שלו אנכי.

גם אצלי מיכל הגז בחוץ וממליץ בחום על האינטרטאפ עם הראשים המתחלפים שלו.

2 לייקים

משהו קטן שלא ברור לי מהתמונות: מאיפה עוברים צינורות הנוזל שלך? אם ציינת שבתקרת המקרר יש אלמנט חשמלי כלשהו? אני רואה שבאחת התמונות יש איזה קדח אבל הוא לא נראה באותו מיקום של המגדל.
בחרת באיסכורית כזו שממולאת בבידוד?
אתה בנתיים לא מרגיש צורך לקרר את מגדל המזיגה? במיוחד אם אתה שותה בקצב איטי.

@nzitser משהו בסגנון יכול להתאים למצב שלך

האיסכורית אכן עם בידוד.

אתה רואה בתמונה הראשונה חור על החלק הלבן? בשניה יש את המסילה שמביאה את החור מהחלק הלבן (שבינתיים נצבע בשחור) לחור שמתחת למגדל, שם עוברת הצנרת.

יש לי מאוורר מוכן לחיבור בפנים אבל בינתיים לא מרגיש צורך בו, לא היתה לי עוד הקצפת יתר או פגיעה בבירה, אבל צריך לציין שבינתיים היו בחביות סטאוט ואורדינרי ביטר, שתיהן בלחץ יחסית נמוך. יש IPL בתור, נראה איך ילך לי איתה.

לייק 1

אז הצנרת שלך עושה שתי זוויות 90° אם אני מבין נכון, כמו אצלי?
שימוש מגניב בבידוד, עוד לא ראיתי כזה :ok_hand:מצד שני זה גורם לי לתהות כמה קולר עץ רגיל היה מאבד טמפ’. כמו שעושים לקיזר או כמו בהרחבה הזו למקרר תסיסה.

קודם כל גוף הקירור של המקרר אנכי וארוך ככה שפיזור הקור במקרר מעולה. מעבר לזה, המקרר מחזיק קור מצויין וזה כנראה בגלל חומר הבידוד, למרות שהרחבת הנפח לא קטנה. כן, יש אצלי שתי זוויות 90, למרות שזה מעוגל וקצת פחות.

לייק 1

די משעשע שאני ואתה הגענו למסקנות הפוכות.
אני התחלתי מקיזר שמבוסס על מקרר מקפיא שוכב ולאחרונה עברתי לקיזר שמבוסס על מיני מקרר (אם כי המיני מקרר שלי מסוגל להכיל ללא כל שינוי 3 חביות מלאות.

לייק 1

קודם כל - ברכות לגולה! :crazy_face:
מיני מקרר שמכיל 3 חביות מלאות זה חלום! משהו בארץ או משהו בארה"ב הברית של אמריקה?
יש גם מקררים יעודיים לחביות, אבל הם פחות נגישים פה ובטוח יותר יקרים.
אם זה מקרר מהארץ - אתה חייב לשתף בדגם ומאיפה השגת אותו.

למה החלטת להחליף? השיקול היחיד שאני יכול לחשוב עליו כרגע, אחרי ש @philusha אמר על זה משהו, זה שיותר כבד להכניס חביות לקיזר.

אבל זה ממש לא מפתיע שהגענו למסקנות הפוכות. מערכות כאלה זה משהו שאנחנו חופרים לנו באופן אישי, ולכן יהיו הרבה שינויים ביו מבשל למבשל.
פרגן לנו קצת בתמונות? ואם יש דברים מעניינים שעשית אשמח לדעת למה ואיך.

את המיני מקרר קניתי בארה״ב, אבל למרבה האירונה הוא הגיע מאוסרליה (מהחברה של keg land)
מסתבר שעכשיו הם גם מייצרים גרסה שמאפשרת להכניס חביות מלאות.

הצורך להחליף הגיע מסיבה טכנית לחלוטין, המתח של המקפיא שהיה לי בארץ הוא ל-220/50Hz ופה המתח הוא 110/60Hz. על הפרש המתחים אפשר להתגבר בעזרת ספק כוח, אבל לשנות את התדר זו לא מסיבה פשוטה/זולה. כשמדובר על מוצר עם מנוע, אני לא בטוח כמה טוב הוא היה שורד לעבוד בתדר שגבוה ב-20% ממה שהוא תוכנן אליו.
כמו כן לא ידעתי לאן אני מגיע והאם/ואיפה יהיה לי מקום לאחסן קגרטור.
העדפתי לא להיסחב עם מקפיא ברוחב מטר ולהבין אחר כך מה אני הולך לעשות איתו או איך אני נפתר ממנו במקרה והוא לא מתאים.

הסיבות שהחלטתי ללכת על מערכת מבוססת מיני מקרר:
1)משמעותית יותר נוח להכניס ולהוציא חביות (את הקגרטור הקודם שלי בניתי עם קוקלר, שהפך את הכנסת החביות למשימה עוד יותר מאתגרת.
היו יותר מידי מקרים שהרמתי חבית מלאה באוויר ותוך כדי שאני מנסה להכיסה למקום פגעתי עם החבית באחד הברזים ופתחתי אותו. שבתורו שפך בירה על הריפצה.
2)רכשתי קגרטור מוכן, אז אסטטית הוא הרבה יותר יפה, תופס פחות נפח
3)הרבה יותר קל לנקות ולתחזק אותו (מי אמר רצפת נירוסטה)

את הקגרטור רכשתי בשבוע הסופרבול, אז היו הנחות יפות.
זה הקגרטור המדובר:
https://www.morebeer.com/products/komos-kegerator-stainless-steel-intertap-faucets.html
רכשתי אותו בכ-550$ והוא מגיע עם כל הרכיבים של קגלנד:
בקר טמפרטורה מובנה, גלגלים, מגש, מגדל, מאוורר שזורק אוויר למגדל מזיגה, ווסט פד״ח, ברזי אינטרטאפ עם חיבורי דאופיטינג, צינורות EVABarrier [לא ברור איך לא עברתי אליהם קודם, משמעותי יותר נוחים מחבקים וצינורות וניל], מעמד לקירור כוסות.
בהתחשב במחיר, אני חושב שהתמורה יפה מאוד, אני לא מאמין שהייתי מצליח לבנות משהו דומה בעצמי יותר בזול.

לייק 1

חשבתי שזה המקרר המדובר! You lucky bastard… אני נתקל בו המון ברשת. נראה כמו מוצר מדהים. פה ושם אני רואה קצת תלונות על קפיאה בצד שקרוב לגוף הקירור אבל לא ביג דיל.
מדהים.

כן, הוא מקרר ממש מוצלח (גם לי קרה המצב של הקפיאה של סודה, ואז גיליתי שהוא מכוון ל-0 מעלות בברירת המחדל, ברגע שהעלתי את הטמפרטורת ל-2 מעלות הכול עבד כמו שצריך.

הטענה היחידה שלי היא כלפי עצמי, שלקחתי את המגדל של ה-2 ברזים ולא של ה-3.
אבל כבר אוסיף עוד אחד בעצמי

לייק 1

זה שטויות, תוסיף.
אתה שותה בירה על 2C?? קר…
אגב - המאוורר שלהם לקירור המגדל - עובד כמו שצריך? הוא נראה כבעל ספיקה הרבה יותר גבוהה מהמפוח 12V שלי, ושלי סבבה, אז אני תוהה כמה קרים הברזים במערכת שלהם

זה בתקופה העצובה שעדין לא הייתה לי מערכת בישול (עם שילוח ימי שהחליט לעשות לופים בים) והיה שם רק סודה.
העלאתי את הטמפרטורה מאז ל-5 מעלות.

לייק 1

נשאלתי בנוגע למידות הפנימיות של המקרר שלי.
אדגיש שוב כי מידות המקרר זה דבר אחד, מה שחשוב הוא לוודא שהן מתאימות לחביות שלכם (או ההיפך) כדי שזה לא יקרה (אהמ @nzitser):

אציין כי אנחנו עובדים עם חביות קורני מסוג פינלוק, תוצרת קורנליוס ופיירסטון (אם אני לא טועה). הן הנמוכות והרחבות יותר.
קוטר חבית כזו הוא 23 ס"מ:

המידות של החלל שמכיל אותן במקרר (הן יושבות לפני ה"מדרגה" של המדחס ואני מתעלם מהחלל שמאחוריהן ומעל למדחס:
רוחב: 50 ס"מ (אבל בפועל פחות - בגלל מסילות הפלסטיק, שימו לב שלא הייתי צריך לחתוך אותן, אז זה עדיין יותר מ-46).
גובה: 62 ס"מ עד לתחתית המקפיא. לא נאלצתי להזיז אותו ממקומו על אף שמחברי פינלוק גבוהים יותר משל בול-לוק (למה?!) כי הם יכלו להיות ממוקמים לפניו. (מה שלא היה מתאפשר בחבית בול-לוק עקב מיקום שונה של הפוסטים, אז יש לי מזל).
עומק: 22 ס"מ עד הקו אליו מגיעה הדלת כשהיא סגורה.
אם אתם עם חביות פינלוק, חלל מינימלי של 50X62X22 (WxHxD) אמור להיות בסדר. אצלי זה התאים על הקשקש בדרך נס.



מעולה.
יוחאי יש מצב להעלות את הסרטון ליו טיוב? עושה רושם שיש בעיות לשדר את הסרטון אונליין לפעמים.

ספציפית רציתי לראות איפה קדחת את החור לצנרת וכמה מקום נשאר במגדל אחרי צינורות נוזל, צינור קירור ובידוד.
יש לי אמקורון 170 בדיוק כמו שלך שהולך לעבור משהו דומה למה שאסף ואתה עשיתם (שעטנז כזה…) וחסר לי קצת מידע ספציפית בנושא החורים.

לייק 1

כן, ניסיתי לראות אם יש דרך להעביר מהדרייב ליוטיוב. לא נראה שיש. שזה מוזר כי זה כבר יושב בשרתים של גוגל… אנסה להעלות את זה ישירות ולהחליף פה את הלינק.
בנוסף אצלם לך בדיוק את החלקים שאתה רוצה. אם אני מבין נכון - מבט בתוך הטאוור, ומאיפה הקדח יוצא בתוך המקרר?

@galvalency כדי לא לשנות דבר במיקום המקפיא, הקדח עובר בגג המקרר, וממוקם במרווח שבין המקפיא לגב המקרר (יש שם רווח של כשתי אצבעות).


זה אומר שהצנרת יוצאת בחלק יחסית אחורי, ולא איפה שרציתי למקם את הטאוור על הפלטה העליונה, לכן יש לה שתי “זוויות 90” או פניות: קדימה לחזית ואז למעלה לטאוור, במרווח שבין המקרר לפלטה. הצינורות מבודדים, כפי שנאמר בסרטון, כל אחד לחול וגם יחד, במרווח הזה.

בתוך הטאוור יש עוד בידוד, אבל יש המון מקום, רצים בו רק הצינורות של הנוזל וצינור המפוח שמכניס אוויר (צינור החזרה נמצא רק בתחתת הטאוור, מתוך איזה מחשבה שזה מסייע לסירקולציה).

לייק 1

נפלא! בדיוק מה שרציתי לדעת.
מסתבר אגב, שהמקרר שלי קצת שונה במבנה הפנימי וה"פריזר" גוף הקירור יושב רק על 75 משטח ה"גג" של המקרר. שאר השטח מוקדש לצנרת והטרמוסטט של המקרר, כלומר יש מקום להעביר שם צנרת, פשוט לא במיקום הראשוני שחשבתי עליו.
אשלח תמונות ברגע שזה יבוצע.

לייק 1